ב. כפי שכתבתי באחת מהודעותיי, זה "שדה הבעיה של מישהו אחר"… אנחנו לא רואים אותו. אבל במקום לנסות לזעזע באמירות עמומות בוא נדבר במספרים. מה זה אומר "בסין מתים המון מהרעלות כספית" – יש לך נתונים?

לגבי הנושא של ירון, נושא מרתק ומפתיע. הכוונה בסידן היא כמובן יוני סידן המשמשים לאיתות תאי. במקרה הזה האיתות הוא על קרע בקרום התא, מה שמעורר תגובת הגנה הסוגרת ואוטמת את החור שנוצר ובכך יוצרת הפרדה בין חלק אחד של האקסון לחלק השני. רציתי גם להוסיף שרק חלק מתאי העצב מצופים במיאלין.

לגבי הנושא של ליאורה, אכן הצגת בצורה יפה ומתומצתת את נושא מערכת החיסון. יש לי מספר תיקונים קלים, השם מערכת חיסון מולדת הוא שם מטעה. כל יכולת הזיהוי של חומר זר מעורר תגובה (אנטיגן, פתוגן הוא גורם מחלה, יכול להיות פתוגן שהוא לא אנטיגן, למשל פריונים ופתוגן אחד שיש לו כמה וכמה אנטיגנים) היא מולדת, גם במערכת המכונה מולדת וגם במערכת המכונה נרכשת. שם יותר מדוייק יהיה מערכת חיסון ייחודית (לנרכשת) ולא־ייחודית (למולדת), אם תרצו הסברים נוספים אשמח לספק מאחר ואני כעת מלמד את הנושא בכיתה י'

לגבי תאי T, הם מתפתחים בתימוס (ולא בתירואיד) שהוא בלוטה הקיימת אך ורק בעובר/בוגר באזור החזה.
לגבי תאי B, הם מתפתחים במוח העצם.
ודלקת נוצרת ע"י תאים של המערכת הלא־ייחודית, ע"י מקרופאג'ים ונויטורפילים. דלקת חוזרת ונשנית עלולה בעצמה לזרז הפתחות של סרטן באזור המודלק.

עד כמה שאני יודע אין קשר בין מחלות אוטו־אימוניות לסרטן. אכן יש תגובה צולבת אך היא בד"כ בין אנטיגן זר הדומה למרכיב עצמי תקין. זו למשל הסכנה בדלקת סטרפטוקוקוס בגרון שיכולה להוביל ללא טיפול לתגובה אוטואימונית נגד מסתמי הלב. וגם מערכת החיסון מזהה גם תאים עצמיים במצב בעייתי כמו סרטן ותוקפת אותם.

לאחרונה התחלתי גם אני לראות האוס מהעונה הראשונה.
תסמונת פרה־ניאופלסטית היא אכן סוג של תגובה אוטואימונית של הגוף נגד עצמו בהשפעת גידול סרטני ולא סוג של פרה עם סטייק משובח.
http://books.google.co.il/books?id=FVVsXya-V3IC&pg=PA121&lpg=PA122&dq=Paraneoplastic+syndrome+cause&hl=iw&ie=windows-1255&output=html

לגבי השאלה של ליאורה באייטם על מחלת מורג'לון, אם העובדה שהחולים מתכחשים לזה שהם חולים היא חלק מהמחלה – אז, כנראה שלא.
פגיעה ביכולת להבין שהתסמין הפסיכולוגי הוא לא נורמלי היא סוג ספציפי של פגיעה, שנמצא בהפרעות מסויימות ולא נמצא בהפרעות אחרות. (לצורך העניין זה כמו שיש מחלות עם שיעול ומחלות בלי שיעול). למשל, אנשים יכולים להיות עם פוביה קיצונית מגבהים, ועדיין לדעת שהגבהים לא מסוכנים באמת ושיש להם בעיה פסיכולוגית שגורמת לפחד.
אני לא מכיר מספיק את ההפרעות שלהן מייחסים את הסימפטומים של מחלת מורג'לון, אבל לא נראה לי שהמרכיב הזה קיים בהן, כך שההבדל בין אדם החולה במחלה שאומר על עצמו שמקור הגירודים שהוא מרגיש הוא פסיכוגני לחולה שמתעקש שיש לו טפילים או שבאמת גדלים לו בדים על העור הוא כנראה הבדל במערכות החשיבה המודעות הלא פגועות של האנשים האלו (שוב, אני לא מכיר את ההפרעות הספציפיות אז ייתכן שאני טועה). כמובן שיש להזכיר שעצם הההכרה בכך שזו בעיה פסיכוגנית לא יעלים את המחלה, ואי אפשר פשוט "להפסיק להאמין" בסימפטומים. במילים אחרות, הטיפול שמוצג בלינק לא ממש עובד (זהירות, מערכון):
http://www.youtube.com/watch?v=BYLMTvxOaeE

בקיצור – כמו שברק ציין יפה. אני לא קונה את זה. קניתי כמה הלוגנים גדולים לנורה של הסלון. ומחפש סטוק של נורות 100W ליתר הבית

ד"א – הלוגן של 500W בסלון מאוד נעים בחורף. זה חלק מחימום הבית. וממש לא בצחוק.

חוץ מזה, אני חושב שיש לכם טעות, אבל אני לא מומחה גדול בנושא: הסתבכתם קצת עם הבהירות של נורות CFL ביחס לנורת להט ("נורת CFL של 120 וואט, כלומר, שצורכת פחות מ- 120 וואט אבל מאירה כמו נורת להט של 120 וואט" – משהו כזה) – למיטב ידיעתי הדרך למדוד אובייקטיבית את הבהירות של נורה מסויימת היא לא ההספק שלה, אלא הבהירות שלה, שגם מצויינת (בדרך כלל) על האריזה של הנורה והנורה עצמה. הקטע עם הוואטים זה סתם בשביל לתת לאנשים בסיס השוואה קל ונוח.

בלי קשר, גם אני לא נהנתי מהאייטם של ברק על המריבות הפנים-ספקניות, ומאוד נהנתי במפגש המאזינים.

(ואני דורש פרס על שימוש בהכי הרבה גרשיים ביחס לכמות הטקסט )

בענין משך חיי הנורות האלו, אם יש לך ניסיון ממך או מסביבתך תוכל להיווכח כי הם קצרות מאלו של נורות להט וגם אלו שמאריכות ימים – יעילותן פוחתת בעשרות אחוזים.

יתכן שקיימות נורות איכותיות יותר שעליהם מדוברים כל הניתוחים, אך הנורות המצויות לרכישה בחנויות רגילות אינן מצדיקות את ההחלפה.

ורק להבהיר משהו עובדתי – הנורות האלו חסכוניות באמת, ספציפית בגלל שאורך החיים שלהן גדול משמעותית מזה של נורת להט רגילה – בין פי 6 לפי 10 ויותר.

כל הניתוחים העובדתיים שראיתי הם חד משמעיים – נורות CFL ידידותיות בסדרי גודל יותר לסביבה, גם כשמשקללים את כל החומרים הבעייתיים הקיימים בהם.

והנה עוד בנושא הנורות ממאפיהו: http://mafyahu.wordpress.com/2012/01/08/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%91/

יכול להיות שגם נורות LED אינן כה טובות …

דבר קטן שהפריע, לא רואים את הפוסט בצורה טובה ב-firefox, לדוגמא באשליה הראשונה, התמונה של הבית לא מוצגת, אולי זה רק אצלי, אבל ב-explorer הכל הסתדר.

http://www.thenakedscientists.com/HTML/content/interviews/interview/1941
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18298259
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21688890

באתר הפרוייקט שהוא מנסה להרים (http://manpollo.org/), הוא פורס בצורה מאוד יפה מגוון טיעוני נגד מדעיים למכחישי התחממות גלובאלית, תוך כדי שמירה על קצב טוב, עניין, וכל הזמן שזירת עקרונות חשיבה ביקורתית, ועקרונות מהשיטה המדעית.

הגישה של אקטיביזם מונחה ניהול סיכונים מעניינת, והייתה רלוונטית בהרבה לפני חמש שנים. בזמן שעבר, עוד ועוד סימני שאלה התבררו כחתיכות פאזל שמתאימות לתיאוריות המקובלות מדעית של התחממות גלובאלית. היום אף יותר מבעבר, המתנגדים לקונצנזוס המדעי הם בפועל מכחישי התחממות גלובאלית, ולא ספקני התחממות גלובאלית.

לדעתי שווה לרפרפף על הסרטונים באתר (הם מחולקים ע"פ נושא וטיעונים) על מנת לראות איך להעביר את המשמעות של קונצנזוס מדעי באופן מבדר ומעניין יחסית.

לפי האתר הזה http://copublications.greenfacts.org/en/energy-saving-lamps/index.htm#5
כתוב שזה רק 20 ס"מ או פחות מהנורה וההשפעה היא על עור רגיש במיוחד (עור לבן שנוטה להישרף בשמש?). בכל מקרה למי שרוצה עדיין להשתמש מנורות שולחן CFL, כדאי למרוח קרם הגנה .

לגבי נורות LED, לפי ויקיפדיה, אורך החיים שלהן הוא כ 20 אלף שעות שזה הרבה יותר מ CFL.
לדעתי עתיד תאורה הוא בנורות LED, הבעיה היחידה היא המחיר שנכון להיום גבוה מאוד אבל בסימני ירידה.

באשר לנורות החסכוניות המסולסלות, לפני כחודשיים נשברה לנו נורה כזו בטעות, היא לא הייתה חמה כי לא הייתה בשימוש מעולם (הייתה נורה ספייר בתוך הקופסה בארון והקופסה נפלה לרצפה בטעות) ושמעתי שזה לא ממש בריא אבל אני מודה שלא היה לי מושג על הוראות מיוחדות, פשוט החזרנו אותה לקופסה והיא נשארה שם עד שמתישהו זרקתי אותה לפח. זה ארון בכניסה לדירה (ליד דלת חיצונית), לא חדר שיושבים בו, אני מקווה שניצלנו… (אבל מה זה משנה, גורלי הרי נחרץ כבר בפסקה הקודמת).

בהחלט מטריד ביותר שאין הוראות של משרד הבריאות ושלצד החוק להפסקת שיווקן של נורות ליבון לא הועברה חקיקה שיש לציין אזהרות שימוש בנורות כאלה ושאין היערכות של המשרד לאיכות הסביבה לגבי איסוף מסודר שלהן בתום השימוש (מתה לי אחת בחודש האחרון, החזיקה מעמד רק שנה ו"נשרפה", ובלב דואב השלכתיה לפח).

בנוגע ל-LED, עד כמה שאני יודע, הם בטיחותיים לחלוטין. הבעיה היא בעלויות הייצור, שכרגע הן גבוהות מאוד. אם כי יכול להיות שהן גם בעלות אורך חיים קצר יותר. לא בדקתי.

בברכת אי-כאבי ראש בעתיד.

אני עברתי לנורות חסכוניות כבר לפני לא מעט זמן, עוד כשהן היו יקרות הרבה יותר, בשביל לחסוך כסף. דווקא אני כן חוויתי בעיית כאבי ראש בהתחלה והאור הכחלחל חירפן אותי, אבל זה די עבר כשעברתי לנורות הצהובות (מה שנקרא warm white). אולי זה פלסבו אבל במיגרנות פלסבו זה בסדר מבחינתי. פחות כאבי ראש זה טוב. בקשר לעניין של הכספית אני חושב שלא התייחסתם לרמת ההגזמה ההיסטרית בקמפיין ההפחדה. חלק מאויבי הנורות החדשות גורמים להן להישמע כמו פצצות פוטנציליות פחות או יותר. יצא לי לשבור את אחת מהנורות האלה. אני דווקא ידעתי שיש בהן קצת כספית אז נזהרתי וכל יושבי הבית שרדו. בסך הכל אני מאוד בעד נורות חסכוניות. נורות להט מבזבזות יותר מ-90% מהאנרגיה שלהן על לחמם את החדר שזה פשוט מגוחך. אני כן מודה לכם על העניין של אמצעי הבטיחות ואני אתעניין בנושא.

מה ששכחתם לציין הוא שאכן יש טכנולוגיה אלטרנטיבית של נורות חסכוניות, שמבוססות על טכנולוגיית LED, ואני לא יודע מה הסיפור שלהן מבחינת בטיחות ונעימות האור. הטכנולוגיה הזו כנראה היתה בפיגור אחרי הפלורסנטים וכנראה בגלל זה היא לא כל-כך התרוממה, משום שאת רוב החסכון כבר יש לנו עם הנורות החסכוניות הנוכחיות.

http://youtu.be/VUo2XW0z218

באופן כללי ערוץ יוטיוב מאוד מומלץ.

אני חושב שהתבלבלתם בקישורים באייטם על האספרטם ושמתם קישור לאתנול במקום למתנול.
אתנול זה סבבה לגמרי. כולנו שותים את זה, מי יותר ומי פחות.

"It's a case of use it or lose it," explains Leslie Bonci, R.D., director of Sports Nutrition at the University of Pittsburgh Medical Center. The less lactose you take in, she says, the less lactase your body produces. (It stands to reason, then, that an infant on an all-milk diet is a lactase-producing machine.) And if you are not producing enough lactase, lactose passes undigested into the large intestine, where it feeds the growth of gas-producing bacteria. These bacteria, in turn, cause the symptoms associated with lactose intolerance (see next question for symptoms).

http://findarticles.com/p/articles/mi_m0820/is_2001_April/ai_73621903/

נ.ב. אם אתם רוצים עזרה במחקר על תודעה, אני קצת מבין בזה, אתם יכולים ליצור איתי קשר מהמייל שבטח יש לכם מהאתר.

לגבי הסרט forks over knives – לא ראית את הסרט, חיפשת מקור אחד של ביקורת עליו שגם הוא אומר שהסרט חשוב ומסקנותיו מקובלות עליו ובכל זאת מעביר כמה מילות ביקורת על ההתעסקות השטחית, על פופוליזם, על עודף מוטיבציה להעביר מסר וכו ומיד הסקת שהסרט לא טוב, מעניין שכאשר מדובר בעמדה שלך, אי אפשר לשנות אותה בעזרת מקור אחד עלום…

לגבי סיכומי המחקרים – ועוד איך בחרת משפטים שמתאימים לך. למשל ציינת מחקר שמצא שתוספת של מוצרי חלב לא עוזרת כנגד אוסטיאו. אבל זה לא סותר כלום – זה בסך הכל מחזק את הטענה שאין טעם לצרוך הרבה חלב כדי להמנע משברים, כלומר גם יתרונו הבודד של החלב קורס במאמר מאוד פוזיטיבי עליו
(בבחינת בא לקלל ויצא מברך)

אשמח לשמות 5 ארגוני התזונה המובילים בעולם
וגם המטא אנליזות (למה דווקא הן המקיפות ביותר? אני מכיר אחרות מקיפות לא פחות)

הסרט שאני מדבר עליו בהקשר של הקשר בין כסף להטיית מידע הוא food inc.

אני לא מבקש שתוכיח לי דבר. אני מבקש למצא ולו מעט ספקנות אצלך לגבי חלב
ובאין כזו למרות שאתה אמור להיות ספקן אני מנסה ליצור אותה בעזרת שני כיווני מחשבה:
1. האם יש עוד מידע שסותר את המידע שיש בידיך לגבי חלב?
- אם הוא אינטרסנטי אז מה האינטרס? והאם האינטרס הזה פוגם במחקר? האם המידע ההפוך אינו יכול להיות ממקור אינטרסנטי?
2. האם תיתכן השפעה לא עניינית על המלצות תזונה בשל העובדה שמדובר בתעשייה שמגלגלת מאות מליארדי דולרים בשנה?

לסיום – אני מצטער לומר שמאחורי החזות הרהוטה האינטליגנטית והסבלנית אתה מתגלה כאדם מקובע בדיעותיו ווכחן – אתה עסוק בלטאטא את הביקורת וערעור העמדה שלך מהר ככל האפשר מהשולחן שמא יוטל ספק בעמדת הספקן

מי שמתקרא ספקן כדאי לו שיפתח ולו מעט ספקנות גם לגבי הנחרצות שלו אחרת עוד נחשוב שזה האגו שמבצבץ וזה לא שסתם אתה שמח לראות אותי

תודה ולהת – אני פרשתי

בנוגע לסיכומי המחקרים – לא "בחרתי משפטים שמתאימים לי", התייחסתי מפורשות לעיקר או במטרות המחקרים וההיקף שלהם, או לפסקאות הסיום שלהם.

בנוגע לפסקה האחרונה שלך – על מנת שאספק תשובות שיובילו להתקדמות בדיון, אשאל שוב, מה /עבורך/ יהווה הוכחה שהקונצנזוס המדעי תומך בכך, ושהוא מוצדק?
האם אלו יהיו ניירות סיכום עמדת 5 ארגוני התזונה המובילים בעולם, שיותר מ-90% מהחברים בהם הם דוקטורים לתזונה ורפואה בנושאי עיכול?
האם אלו יהיו המטא-אנליזות המקיפות והעדכניות ביותר, שפורסמו בירחונים המובילים שיציינו את זה בפסקאות הסיכום שלהן?

אנא צייר את הקווים לראיות שיניחו את דעתך, ונוכל להתקדם ולבחון האם הן קיימות, האם הן לא קיימות, והאם הקווים האלו ריאליים (במובן נאיבי – בקשה להראות שאין מחקרים שמצביעים על ההיפך היא לא ריאלית, כי אין תחום כזה במדע. לא שאני אומר שזאת הדעה שלך, אני רק מפרש למה אני מתכוון בריאלי).

הקונצנזוס לגבי חלב קיים בחברות המתפרנסות ממנו, בארגונים שהוא מסבסד, ובחלק קטן מפירמידות המזון – המשותף לכל אלה הוא שהם אינם גופים מדעיים. אלא גופים עתירי אינטרסים

דבר נוסף שמקשה לנוע לעבר המטרה המשותפת הוא ההתעלמות שלך מהשפעות של אינטרסים. הייתי שמח לשמוע ממך ניתוח של מפת האינטרסים בתחום המזון, (המלצתי על סרט טוב אבל בטח הוא נפסל כי אמא של הבמאי לא עומדת בקריטריונים שלך או משהו) –
האם יש אינטרסים לחברות המזון? האם הם משקיעים בקידומם את מרצם וכספם? האם מגיפת ההשמנה באמריקה אולי קשורה בכך? האם עודף המוטיבציה של אמריקה לפתח את ההנדסה הגנטית למורת רוחם של רוב מוחלט מהצרכנים קשורה במשהו מזה?
אשמח להתייחסותך

בדיוק כפי שאם תשתה ליטר מים, חלקם ישתחררו בשתן, אבל הסך הכללי של המים האגורים בגוף יעלה. הרי אף אחד לא טען שאם אנחנו מפרישים מים בזיעה ובשתן, המשמעות היא שהגוף לא קולט מים משתיה.

לא רק שהמקורות שהבאנו מראים שחלב לא גורם לאוסטיופורוזיס, ולא רק שהקונצנזוס המדעי זהה, אלא אפילו מקור /שאתה/ הבאת תומך בזה. אני מפנה אותך שוב לניתוח של 4 המקורות הראשונים בלינק של ה-PCRM שהבאת.
ואם כבר העלנו את זה, אני אשמח לדעת איך הניתוח של המקורות האלו עומד עם ההצהרה המאוד בטוחה שלך שהכתבה של ה-PCRM היא "מדע" בניגוד לניתוחים שאנחנו הבאנו.

אנחנו לא מדענים ותזונאים, ולכן בדיוק אנחנו הולכים אל הקונצנזוס המדעי, המשקלל מאות ואלפי מחקרים, והגיע למסקנות שהוא הגיע.
כפי שגם ציינתי בתגובות קודמות – הפיל בחדר הוא הקונצנזוס המדעי. עלייך להסביר למה אתה מקנה חשיבות יתרה למחקרים בודדים שאינם מתיישבים איתו, בעודך כל-כך ממהר לבטל אותו.

בתגובות איתך נוצרה תבנית – אתה מעלה טענות חזקות מאוד ("לזה קוראים מדע"), אנחנו משקיעים זמן בקריאה לעומק ובדיקה שלהן, מוצאים בהן בעיות חמורות, ולא מקבלים התייחסות נוספת ממך. לפני שנפנה להשקיע עוד זמן במקורות שאתה מביא, אני רוצה לוודא שלדיון ביננו תהיה איזושהי תכלית. אשמח לדעת: מה רף הראיות שאם נעמוד בו, תשתכנע שאכן המציאות יותר קרובה למה שהקונצנזוס המדעי טוען, ובצריכה מתונה, חלב הינו מזין ובריא.
האם יש רף ראיות ריאלי שיגרום לך להסכים עם אמירה כזו?
אם כן, איך הוא נראה? ככה במקום ללכת במעגלים, נוכל לעבוד למען מטרה משותפת.

שי – שים לב, להבא, בהודעות שחורגות מהקווים שהבהרתי, פשוט אמחק אותן, ללא הודעת הסבר נוספת.

תודה, ירון.

אתה מוזמן לשמוע את התוכניות שלנו וללמוד עוד על האופן בו אנחנו מנתחים קונספירציות, ואיפה הן עומדות בתוך שקילת מכלול הראיות.

תחת הנחות היסוד שלך, אנחנו לא מעוניינים לפתח על זה דיון.

למי מהקוראים שמעוניין לשמוע עוד מראיית העולם של שי – הכותרות של רוב התגובות שלו מפנות לאתר בניהולו, בו תוכלו להתרשם מפועלו וליצור עימו קשר לדיונים נוספים.

אנא, לא פה. דיונים מבוססי עובדות לא יכולים להתקיים תחת הנחות היסוד האלו.

האירוניה היא שאתה אומר שצריך להטיל ספק בבעלי האינטרסים בשעה שאתה מטיל ספק בחבורת אנשים פרטיים נטולי אינטרסים, והספק שלך הוא לגמרי אד הומינם, אתה מטיל ספק בהם עצמם ולא בתוכן דבריהם, ולמה? כי אינך מסכים איתם, כי הם לא מסכימים עם הצד שלך, לפיכך הם "מהרעים". אבל הם לא מאף צד, הם מהאמת (והם הציגו די הוכחות ונימוקים לטענותיהם).

אתה כ"כ אנטי ומקובע בעמדה שלך שאתה לא מסוגל לזהות הטלת ספק מכיוון שאינך מזדהה איתו גם אם היא תנשך אותך בפרצוף. באמת שאין טעם בדיון הזה, אני פורשת. יום טוב.

ראיתי עכשיו את זה: http://www.youtube.com/watch?v=b-1Wc6D4DNU והייתי מאושר לשמוע אתכם כותשים אותו כפי שמגיע לו. אידיוט לא שימושי.

ולסיום, פעם נוספת: העובדה שמדובר במאבק חברתי/בריאותי מלמטה לא הופך אותו לנכון. אנחנו נוטים פסיכולוגית להיות בעד האדם הקטן, אבל המציאות מוכיחה לא פעם שהלקוח לא תמיד צודק. במקרה דנן גם החבר'ה של ספק סביר הם תושבים מלמטה ולא ארגון גדול וחזק (ואני מבינה שאתה קטן אמונה, אבל זו האמת).

אם את/ה לא מאמין/ה, תבדוק/י בעצמך. מוזר לי שאין לך בעיה להניח שאני מסלף ומעוות דברים, אבל תאגידים מסחריים לא יעשו דבר כזה לתפיסתך. תושבים ללא אמצעים יעשו קונספירציות אבל חברות מסחריות לא??

חברי "ספק סביר" לא קידמו חלב בשום שלב! זה שקר וכזב. הם לא פרסמו חלב, לא עודדו את שתייתו ולא אמרו "חלב זה מצוין" או "אתם חייבים חלב". למעשה, הם אמרו חד וחלק שאין שום חובה לצרוך חלב כדי לספק לגוף את הסידן שהוא זקוק לו. אז על איזו "יחצנות" אתה מדבר? סרטון התגובה שלהם היה ענייני לחלוטין והפריך טענות שגויות שהועלו בסרטון אנטי-חלב דמגוגי מובהק וחד צדדי. מותר להתנגד לו ולכעוס על סילופי עובדות ושקרים בחינם לגמרי. גם אותי זה מעצבן מאוד ואני מודה לחברי "ספק סביר" (שהם אכן חסרי פניות, אני מקשיבה לפודקאסטים שלהם כבר זמן רב) שהרימו את הכפפה והשקיעו בסרטון נגד.

אולי אתה ממציא את זה וממסלף דברים, לפי איך שמתחשק לך

יומצויין.

חוץ מזה, אני מבין מדבריך שאתה בעד לתקוף אד הומניזם מי שלא מסכים איתך, אבל אתה מבקר תקיפת אד הומניזם (לכאורה) מי שכן מסכים איתך? למה אתה לא מבקר את האד הומניזם שנעשה לי – שהוא מובהק עד כדי קריאה להתעלם מהטיעונים שלי? האם קיים אדם שיש היגיון בהתעלמות מכל הטיעונים שלו?

לדוגמה, מדבריך אני יכול להבין ששנינו מסכימים שטיעון "אד הומינם" לא מוצלח. היות ושנינו מסכימים על זה, כאשר אחד מאיתנו יעלה טיעון שכזה, השני יוכל להגיד "זה אד הומינם", ונוכל להתקדם הלאה.

היו מספר מקרים בהם הבאתי מקורות אותם פסלת כי לדברים המקורות האלו נגועים על ידי בעלי הכוח והאינטרסים. הבעת טענות דומות גם כלפי הקונצנזוס המדעי עצמו, והשתמשת בכך על מנת לבטל את החשיבות שלו.
על אף שאני חושב שאלו שטויות קונספירטיביות, בפועל ברמת הדיון אין לי דרך לנגוד את הטיעון שלך, והוא מעקר כל יכולת להתקדם בדיון (לדוגמה – אתה תוכל להביא מחקר שתומך בעמדה שלך, ויהיה אפשר לבטל /גם אותו/ בכך שהוא נגוע באינטרסים ולכן מוטה / לא אמין ואין לקחת אותו ברצינות).

אתה זכאי לחלוטין להחזיק בדעות האלו כמובן.
המחיר של להחזיק בעמדות כאלו ולהשתמש בהן "כנשק יום הדין" כאשר נגמרים לך הטיעונים העובדתיים, הוא שלא לוקחים אותך ברצינות בדיונים מבוססים עובדות.

צריך לקחת בחשבון שתשיית החלב היא התעשיה שהכי משפיעה בהשפעה על דעת הקהל לגבי המוצרים שלה:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000663715

"בעולם התזונה והבריאות, מדענים אינם חופשיים ללכת בעקבות מחקרם לכל דרך שיוביל. להגיע לתוצאות 'לא נכונות', אפילו באמצעות מדע מהשורה הראשונה, זה עלול לפגוע בקריירה שלך. לנסות להפיץ את המסקנות ה'לא נכונות' לציבור, בשם בריאות הציבור, זה עלול להרוס את הקריירה שלך. שלי לא נהרסה – היה לי מזל." (ד"ר קולין קמפבל, פרופסור אמריטוס לביוכימיה תזונתית באוניברסיטת קורנל, שניהל את "מחקר סין")

"קיימות טכניקות עבור פרוטוקולים של מחקר מניפולטיבי לייצור מחקרים אשר המסקנות שלהם מתאימות לאינטרסים של המממן שנקבעו מראש. הטכניקות הללו כוללות התאמת זמן המחקר (כך שלהשפעות הרעילות אין זמן לצוץ), מניפולציה של כמות החומר המוחדר לקבוצות המחקר וקבוצת הביקורת, ופרשנות סובייקטיבית של נתונים מורכבים. לעיתים קרובות שיטות כאלה הן כמעט הונאה מושלמת, המובילה לתוצאות צפויות. בדרך כלל, לארגונים שמממנים מחקר יש רעיון ברור לגבי התוצאות שיקבלו, אחרת הם לא יממנו את המחקר." (ג'וזץ הוקינס, אוניברסיטת קורנל)

http://healthy.org.il/node/34

דוגמה להטיה במחקר, היא המחקר שהופץ על ידי התקשורת, ועל ידי בחור שעשה אתר בשם "פינת חי", ש"ספק סביר" מסתמכים עליו כמקור אמין: "מחקר: צמחונות וטבעונות? רק לא לילדים"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3049387,00.html
במחקר הזה מישהי שקיבלה כסף ממועצת הבקר (איגוד תעשיית הבשר בארה"ב) לקחה ילדים רעבים בתת תזונה באפריקה, וחילקה אותם לארבע קבוצות: לאחת נתנה בשר, לשניה חלב, לשלישית שמן צמחי, ולרביעית כלום. נמצא שאלה שקיבלו בשר או חלב היו במצב טוב יותר מאלה שאכלו רק שמן או כלום. לא היתה קבוצה שניזונה ממזון צמחי איכותי כלשהו. ועל בסיס זה פורסמו הכותרות בכל אמצעי התקשורת לפיהן צמחונות וטבעונות מסוכנות לילדים. צריך להסביר למה זה מגוחך?

ב. אם אתה, כמו ירון, באמונה שיש ללכת אחרי הרוב, בעלי הסמכות, ואחרי הקונסנזוס, ולא אחרי העובדות וההיגיון, אכן זה מסביר למה אתה לא בודק לעומק את האנשים שאתה מאמין שעליך ללכת אחריהם באופן עיוור.

למי שרוצה להגיב להודעה האחרונה של שי, אני ממליץ לקרוא קודם את התגובות הקודמות שלו (רצוי גם ביוטיוב תחת שם המשתמש meshanimcom), ולשקול האם יש לכם בסיס משותף ומנגנונים דומים לבחינת ראיות ועובדות, והאם יש רף הוכחה כלשהו שאם תגיעו אליו, הדיון יגיע לתוצאה כלשהי.

כמובן אם לאחר מכן עדיין תרצו להגיב, אתם מוזמנים לעשות כך.

לגבי "הכשל הטבעי": הגוף שלנו התפתח באבולוציה להתאמה לסביבה מסויימת, – הרכב כימי ספציפי של אוויר, מים, מזון ועוד. כלומר, הגוף שלנו התפתח כך שיוכל לפרק ולהשתמש בחומרים מסוימים לצורך הפעלת מערכות הגוף – ולא בחומרים אחרים. אם נשים אדם בסביבה שונה, למשל על הירח או על מאדים, בריאותו תיפגע. ואם נשנה את סביבתו של אדם – את ההרכב הכימי של האוויר, המים, המזון (או הטמפרטורה, הקרינה ודברים אחרים) שמגיעים לגופו ומשפיעים עליו – התוצאה תהיה דומה. לכן, זה נכון שמה שלא טבעי (מבחינת מה שמוכנס לגוף) הוא גם לא בריא. ואנחנו מגלים את זה שוב ושוב בכל פעם שאנחנו מכניסים לגופנו דברים לא טבעים, תרכובות שלא הכנסנו לגופנו במאות מיליוני השנים שבהם עוצב הגוף שלנו, תרכובות שהגוף לא מזהה כחומרים שהוא יכו לעשות בהם שימוש מועיל, ולכן מסלק החוצה – פסולת. אם תבדוק אי פעם מהן המחלות, תבין שהמחלות הן בדרך כלל התמודדות עם עודף פסולת, רעלים.

כיונקים, הגוף שלנו עוצב ליניקת חלב אם, בגיל הינקות. הגוף שלנו לא עוצב ליניקת חלב חולדה, או כבשה, או פרה, ולא עוצב ליניקת חלב אם או חלב אחר לאחר גיל הינקות. מבחינה אבולוציונית, צריכת חלב יונקים אחרים בגיל המבוגר, היא תופעה מאוד חדשה ולא ניתן לעבור הסתגלות למזון כל כך שונה בזמן כל כך קצר.

כתבת שלעשות משהו לא טבעי הוא לעשות משהו שבעלי חיים אחרים לא עושים. זה לא נכון – לעשות משהו לא טבעי, עבור אדם, זה לעשות מה שלא טבעי עבור אדם, לא מה שלא טבעי עבור חיות אחרות. כמו כן יש להבדיל בין שימוש בטכנולוגיה, כלים, לבין הכנסת חומרים זרים לגופנו.
כאמור, שוב ושוב אנחנו מגלים שפעילות לא טבעית היא גם מזיקה לנו, ומגבירה בעיות במקום לפתור בעיות. החקלאות הטוטאליטרית, המונוקולטורה, היא בפועל מאבק בשאר המינים (שבהם אנחנו תלויים) ולמעשה מאבק בתהליך האבולוציוני עצמו. הרי תפקידו של החקלאי הוא לקחת שטח, ולחסל את כל המינים של החיות והצמחים מלבד מה שהוא מעוניין לגדל. זו השמדת מינים שיטתית, והאבולוציה תלויה במגוון.
המטוסים לא קירבו אלא הרחיקו בין משפחות, והם גורם מאוד מזהם (כלומר גורם למחלות – לא בריא). בהכללה, הם לא עשו אותנו יותר מאושרים.
חימום מזון בחום גבוה – משנה את ההרכב הכימי של המזון, אכן פוגע בצפיפות התזונתית שלו – מפחית את הערכים התזונתיים, ויוצר חומרים מזיקים וממכרים, מעודד צריכת מזון שלא מתאים לנו או בכמויות שלא מתאימות לנו. פירות וירקות מתעכלים הרבה יותר מהר ובקלות ממזון מבושל.
שתיית חלב המכיל כמויות גדולות של חלבון מהחי, למשל, מזיקה לנו. עודף צריכה של חלבון, ובעיקר חלבון מהחי, זו כנראה בעית הבריאות מספר אחד כיום. לעומת זאת, מחסור בחלבון (או בקלוריות) לא קיים בחברה שלנו, למעט במקרים של הרעבה. חלב הוא חומר שניתן לחיה (עגל) על מנת לגרום לה להכפיל את משקלה במהירות – בתוך מספר שבועות. לתת את חומר הגדילה הזה לבני אדם זה ניסוי מסוכן, והתוצאות המזיקות שלו ידיעות למי שבדק מעבר להצהרות הרשמיות של הגופים הרשמיים.

בטח ובטח שלא נכנסו ולא התיימרנו להכנס להבדלים בין תזונה טבעונית לצמחונית.

אני מזכיר שזו לא הייתה תוכנית על תזונה, אלא דיון ממוקד וספציפי מאוד בחלב, ובטענות שהושמעו בנוגע אליו בסרטון.
אני רוצה גם להשאיר את הדיון במיקוד הזה. לא ביצענו מחקר מקיף בנושא תזונה, ולא טענו טענות מקיפות בנושא תזונה.

בנוגע להורמון הגדילה, יש הבדל משמעותי בין מערכת עיכול של פעוטות לבין מערכת עיכול של אנשים בוגרים. לכן גם לא מומלץ לתת חלב פרה לתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים, כפי שציינו בסרטון (בהקשר של סכרת, שהתייחסה ליכולת של מערכת העיכול לסנן ולפרק חלבונים מסויימים).
מעבר לכך יש הבדל בין הורמון הגדילה עצמו, המתפרק תוך מספר שעות ולא נשאר בחלב המגיע אליך הביתה, לבין ה-IGF1 בעל אורך החיים הארוך בהרבה.

הכשל הטבעי הוא כאשר טוענים שמה שלא טבעי לא בריא (או באופן כללי לא נכון)
אבל הכשל הטבעי מתרחש כאשר טוענים שכל מה שלא טבעי הוא כן בריא (בלי לבדוק)

כאשר בני אדם עושים דברים שאינם דרכם של בעלי החיים כמו לבשל, לגדל צמחים, לטוס במטוסים כדאי לשאול מה התועלת שבכך ומה הנזק לעומת הדרך הטבעית
לגבי בישול – זה ברור – בישול המזון מעקר אותו מחיידקים, מקל על עיכולו, ומעלה את ריכוזו הקלורי. מנגד הבישול מפחית את ערכיו התזונתיים של המזון מבחינת ויטמינים ועוד דברים

שתיית חלב פרה היא בבירור איננה טבעית
יתרונותיה ברורים – אנרגיה זמינה בלי להרוג את החיה
מה חסרונותיה????

ולגבי המחקר השני שהבאת – (אני כבר מתחיל לחשוד שזה בכוונה)
הוא בדק צמחונים ולא טבעונים כלומר אנשים שאוכלים ביצים ו…. חלב!

אגב אני, מזכיר שכולנו לא מומחי תזונה. ותזונה זה מדע מורכב מאוד, לכן המלצות תזונה הן בדרך כלל נוטות להיות מאוד שמרניות להשתנות מאוד לאט. הן נעשות על ידי מומחים שעוברים על מאות מחקרים חדשים שמתפרסמים כל שנה, ומנסים לשקלל את תמונת המדע המתקבלת מהם. אני לא חושב שתמצא המלצת תזונה רשמית אחת שתגיד באופן מפורש שמזון מהצומח מגן מפני מחלות ואילו שומן רווי ומזון מעובד מקדם מחלות

עוד אגב אחד – אמרתם שהורמון הגדילה שנמצא בחלב לא מגיע לגוף כי הוא מתפרק בעיכול, אם הוא מתפרק בעיכול, וחלב כידוע נצרך בשתיה דרך מערכת העיכול, מה מטרתו שם? איך העגל אמור לקבל אותו? ואותו הדבר בחלב אם – שכידוע מכיל הורמונים, אם ההורמונים האלה מתפרקים בקיבה, באיזה דרך התינוק מקבל את ההורמונים שלהם הוא זקוק על מנת לגדול??
?

בנוגע להאם חושבים שזה נכון או לא, השאלה היא למה בדיוק אתה מתכוון בחץ הגרירה בין חלקי המשפטים, ולמה אתה מתכוון כשאתה אומר "יותר" או "פחות". הקונצנזוס המדעי היום הוא שיש רמות צריכת מזונות מן החי, בהן לא רק שאין השפעה שלילית, אלא יש גם השפעות חיוביות על סוגים מסויימים של תחלואות.
אתה צודק לחלוטין שהקונצנזוס המדעי אומר ש/מעל/ הרמות האלו, יש קשרים מאוד מאוד ברורים בין הגברת הצריכה, ובין מספר רב של תחלואות.

מעבר לזה התיאור של מחקר סין ככזה הוא לא מדוייק. מחקר סין טוען טענות מאוד מאוד ספציפיות, דרך שרשראות סיבתיות מאוד ספציפיות. הערעורים עליו הם לא בנוגע למגמות הכלליות שאפשר היה לגזור מהנתונים, אלא בנוגע לנתונים שלא נאספו (פעילות גופנית, לדוגמה), ובנוגע לקפיצות הלוגיות שהוא עושה מהנתונים, דרך שרשראות סיבה ותוצאה, ועד לתחלואה.
כלומר, העובדה שבעקבות מאות מחקרים הגענו למסקנות /שברמה הכללית/ מתכתבות עם המסקנות של מחקר סין, לא אומרות שמחקר סין היה טוב, או שאפשר לקחת טענה ספציפית ממנו (ויש בו הרבה טענות סופר-ספציפיות) ולהגיד שהיא מוצדקת בגלל שהיא מופיעה בו.

אני בטוח שהטיות במימון כדוגמה שנתת מתרחשות, אולם יש הבדל גדול בינן לבין מחקרים על מזינות ובריאות של מזון, והקשר שלו למגוון תחלואות.
אף אחד לא מכחיש כי מימון מוקצה למחקרים ע"פ תיעדופים פוליטיים. יחד עם זאת, לדעתנו מהרגע שמימון הוקצה, רוב המחקרים (הנרחבים והטובים) הולכים לכיוון אליו מצביעות הראיות, ולאורך זמן הממסד המדעי מתכנס לכיוון המצב במציאות, גם אם נקודת ההתחלה הייתה מלאה באינטרסים.

כך לדוגמה כאשר מחליטים לבצע מחקר במעל ל-27 אלף איש שלא צורכים מזון מן החי, ולהשוות את התחלואה שלהם לזאת של האוכלוסיה הכללית, אם מבצעים זאת היטב ועם בקרות טובות, זה לא משנה מה הייתה האג'נדה המקורית של מי שמימן את המחקר.

בנוגע לעובדה שאנחנו טועים לפעמים – כמובן, ולא סתם יש לנו בכל תוכנית פינת "איפה טעינו". אנחנו אמנם מנסים לקרוא הרבה ולהגיע לדרגת ידע מספקת, אבל אנחנו לא משלים את עצמנו בנוגע למידת המומחיות שלנו. אם הרף שלנו היה מומחיות בכל נושא שאנחנו צריכים להתייחס אליו, היו יוצאות 4 תוכניות בשנה, וכל אחת מהן הייתה באורך שלוש שעות, ומכילה רק אייטם אחד.
אנחנו מנסים למצוא את האיזון בין נגישות ופרקטיות, לבין סטנדרט של העברת מידע ובירור נתונים. לצערנו הפשרות האלו הן חלק בלתי נפרד מלעשות פודקאסט דוגמה זה.

לדעתנו במקרה הספציפי הזה, בדקנו את הנושא לעומק, וכן קראנו מגוון מקורות ממגוון דעות. המסקנה שאנחנו, והממסד המדעי הגיע אליה, היא שברמה הכללית, בנושא החלב, הוא בריא ומזין.
לא זכור לי שאי פעם התייחסנו לצריכת מזון מן החי באופן כללי, או לנושא הטבעונות או הצמחונות, מעבר לנקודות ספציפיות בקמפיין של PETA פעם אחת – קמפיין שגם זכה לביקורות נוקבות משאר ארגוני זכויות בע"ח.

האם אתה יש רופא, תזונאי, או מדען רציני בעולם היום שחושב שזה לא נכון?

יותר מזה, מחקר סין איננו טוען שהאופטימום הוא המנעות טוטאלית ממזון מהחי
אלא עד 5 אחוז מהתזונה. מה שמעקר את ההאשמה שהוא מונע ממניעים של זכויות בעלי חיים…

אבל לגופו של עניין – אני טוען שלובי המזון באמריקה ב 50 השנים האחרונות בשורה של צעדים כוחניים ובהרבה כסף קונה את הפוליטיקאים ואת הרגולטורים השונים, בעזרת קרנות מחקר עצומות תעשיית המזון מקדמת את המחקרים שמחזקים את עסקיה ומרעיבה מחקרים שאינם. זה שיח ציבורי שקיים היום בחברה האמריקאית שמתחילה להבין איזה מחיר היא משלמת על כך. זה מודגם בסרט food inc. באופן מוחשי מאוד.
ולאחרונה החוקר והמרצה להסיטוריה ד"ר יובל נח הררי כתב על כך בספרו
בפרק על המהפכה המדעית:
"רוב המחקרים המדעיים בחמש מאות השנים האחרונות הצליחו להשיג מימון כי מישהו חשב שהם יוכלו לעזור לו בהשגת מטרות פוליטיות, כלכליות או דתיות [...] אפילו רצינו לממן 'מדע טהור' שאינו מונע על ידי שיקולים פוליטיים, כלכליים ודתיים, לא היה הדבר אפשרי. שכן כדי להחליט לאן להפנות את זרם הכספים צריך לענות על שאלות כגון, 'מה חשוב יותר? מה טוב יותר?' ואלו אינן שאלות מדעיות. [...]
"חשבו למשל על הקושיה הבאה: שתי חוקרות ביולוגיה מאותה מחלקה ועם אותם הכישורים מחפשות מימון של מיליון דולר בעבור שני פרויקטים שונים. חוקרת א' מחפשת מימון למחלה התוקפת את עטיניהן של פרות וגורמת לירידה ממוצעת של עשרה אחוזים בתפוקת החלב שלהן. חוקרת ב' מחפשת מימון למחקר על השאלה, 'האם פרות חולבות סובלות מכך שמפרידים אותן מהעגלים שלהן?' [...] לאיזה משניהם עדיף לתת את הכסף? אין על כך תשובה מדעית. יש על כך רק תשובות פוליטיות, כלכליות ודתיות. בעולם של ימינו ברור שלחוקרת א' יש סיכוי גדול יותר לקבל את הכסף, אבל לא מפני שמחלות הגורמות לירידה בתפוקת החלב מסקרנות יותר מאשר עולמן הרגשי של פרות. [...] ייתכן שבחברה הינדית (שבה פרות הן קדושות) או בחברה המאמינה בזכויות שוות לבעלי חיים, היה קל יותר להשיג מימון דווקא למחקר ב'. כל עוד חוקרת ב' פועלת בחברה הומניסטית, קפיטליסטית ולאומית, אם היא רוצה להשיג מימון, מוטב לה להסביר ש"דיכאון גורם לירידה בתנובת החלב של פרות. אם נבין את עולמן הרגשי של פרות חולבות, נוכל לפתח תרופות פסיכיאטריות שישפרו את מצב רוחן של הפרות, וכך להביא לעלייה של חמישה אחוזים בתנובת החלב שלהן. אני מעריכה שיש שוק של כ-250 מיליון דולר בשנה לתרופות פסיכיאטריות לפרות.'"
(עמ' 277-278)

כמאזין נלהב לפוד קאסט שלכם וגם כקורא אדוק, רציתי להגיד גם מילת ביקורת קלה – הנושאים שאתם מטפלים בהם הם כבדים ועמוקים, ויש תחושה שאתם ניגשים אליהם עם מעט דיעות קדומות והרבה התנשאות. לא פעם חלות טעויות מביכות בדברים שלכם (החל מטעויות הגייה של מלים, שחושפות שזו כנראה הפעם הראשונה שאתם נתקלים בשם הזה) ועד לטעויות מדעיות (כשזה תחום שבמקרה אני מבין בו אז זה די מהר מתגלה) – כולנו בני אדם ולכולם מותר לטעות, אבל כשעושים זאת ביוהרה גדולה הטעות מביכה יותר

נושא החלב הוא נושא מסובך וכך גם נושא התנועה הטבעית טבעונית (כמו שקראתם לה פעם בלעג) להבא אולי כדאי לבדוק יותר לעומק ולדבר עם אנשים עם דיעות מגוונות לפני שמגבשים את "פסק הדין" שלכם

ולכל מי שנמנע משתיית חלב פרה כי זה "לא טבעי" ו"חיות לא עושות את זה" –
א. זכותכם, תעשו מה שטוב לכם;
ב. גם להתחבר לאינטרנט זה "לא טבעי" ולאחר מחקר עצמאי קטן שערכתי הריני לאשר ש"חיות לא עושות את זה". אז יאללה, מה אתם עוד עושים פה? בחזרה לשדה! (או למערה, אני לא מפלה).

ב. כתבת "…שאתם שוללים היגיון ודוגלים באמונה עיוורת במספר ממוסדות מושחתים"
לא הסברת לנו, מי הם אותם מוסדות מושחתים, ועל מה אתה מבסס קביעה זו.
ובעניין זה – ניראה לי שאתה בעיקר צריך לענות לעצמך, ולא לטרוח במיוחד עבורי,
כי אני באופן אישי, אעדיף את הדעה אשר בה דוגל הרוב המוחלט של המומחים האקדמים.

עקב כל זה, הוא אינו מוכר באקדמיה כעובדה ראויה להתייחסות, לכן גם לא מתייחסים אליו מביוחד בין אם לחיוב, ובין אם לשלילה.
בכתב כתב עת מדעי, שיש ביקורת על דבריו בקישור הבא
http://www.ajcn.org/content/71/3/850.full
בין היתר, מתייחסים הכותבים, לבעייתיות שציינתי בסעיף א' לעיל, ואומרים
שהתאמות סטטיסטיות כמו שקמפל הביא יכולים לנבוע מגורמים אחרים, גם תזונתיים וגם ואורח חיים המאופיין על ידי שפע כלכלי – החשובים בגורמים אלה הם הבדלים בפעילות גופנית, משקל גוף ועישון

עוד דברים בקצרה –
לגבי – "המחקר הכי גדול" – ראיתי שכבר מישהו אחר ענה לך

לגבי "מקורות פורמלים שגם למדו את הנושא" – מקורות פורמלים אמורים ללמוד ממקורות מדעיים. ציינתי בפניך לעיל, מדוע דבריו אינם מדעיים, לכן, מומחי הFDA לא אמורים להחליט לפיהם.

דבריו של קמפל אינם מסובכים, עובדה שהציבור הרחב קרא אותם, והבין אותם. מה שרבים לא הבינו, שזה מסקנות על פי עקרונות מדעיים.

מכתבך די ארוך, כתבתי את עיקר הדברים, שלדעתי חשוב להעביר

אני מסכים שאין לנו בסיס משותף לבחינת ריאיות, מכיוון שאתם שוללים היגיון ודוגלים באמונה עיוורת במספר ממוסדות מושחתים – ויחד עם זאת מאוד חד צדדיים.
שוב, אני מזמין אתכם, אם זה לא מנוגד לאג'נדה שלכם, לבחון מיתוסים נפוצים בתרבות שלנו, שמופצים על ידי תעשיות אינטרסנטיות, למשל הנושא המדובר – המיתוס שהגברת צריכת חלב מונעת או מרפאת אוסטאופורוזיס. החלטתם ליחצן מוצר – הביאו את ההוכחות שלכם. הציגו סטטיסטיקה שבארץ או במקומות אחרים בעקבות הגברת צריכת חלב ירד שיעור האוסטאופורוזיס, או הציגו אנשים שנרפאו מאוסטאופורוזיס באמצעות הגברת צריכת חלב. ליחצן טענות לא מגובות זו הולכת שולל.

אני רק רוצה לתקן שתי טענות עובדתיות שחזרת עליהן כאן וביוטיוב:
1. "המחקר המדעי הגדול ביותר בנעשה אי פעם, על הקשר שבין תזונה ותחלואה".
זאת כותרת שזורקים הרבה בנוגע למחקר סין, אבל היא לא נכונה.
לדוגמה – מצ"ב מחקר גדול יותר (מעל ל-27,500 איש לעומת 6,500 בסין), שהתפרסם גם לפני מחקר סין עצמו (ב-1988). המחקר בחן את השפעת אכילת מזון מן החי על שיעורי התחלואה והתמותה.
אני לא טוען שהוא טוב יותר או פחות ממחקר סין (אין לי את הכלים להעריך את זה), אבל הוא בהחלט נרחב יותר מבחינת היקף הדגימה שלו.
http://www.ajcn.org/content/48/3/739.abstract

2. אין מחקרים מדעיים שסותרים את ממצאי מחקר סין
(זה לא ציטוט, אבל אם הבנתי נכון זה זיקוק של הטענות שלך בנוגע למקור של ההפרכה שמצאנו).
בחרנו במקור ההפרכה הזה כי הוא מצד אחד כתוב בצורה נגישה יחסית, ומצד שני עדיין מביא המון מידע מדוייק וספציפי בנוגע לכל טענה. במקומות בהן היו לנו מקורות כאלו, העדפנו אותם על פני מאמרים טכניים שהרוב המכריע של האנשים לא יוכלו להבין.
מצ"ב דוגמה למטא מחקר מ-1999, שסוקר 5 מחקרי תזונה נרחבים, בהיקף כולל של מעל ל-72 אלף איש, שסותר את הרוב המכריע של מסקנות מחקר סין
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10479225

להדגיש שוב – אין לי רצון להכנס איתך לדיון וניתוח של הדברים האלו, היות וסיכמנו שאין לנו בסיס משותף לשפיטת ראיות.
אני רק רציתי להתייחס לשתי נקודות עובדתיות שחזרת עליהן, ולהסביר מדוע בחרנו במקור שבחרנו להציג את טיעוני הנגד למחקר סין, על אף שקיימים המון מקורות אחרים בספרות המדעית הראשונית.