תמיד לשאול
ספק סביר #134 – ירקות נלחמים בסרטן, ומקצבים מרדימים
ספק סביר – תוכנית #134 – הוקלטה ב-31/03/2013
משתתפים: ליאורה לוי, ברק ניצן, וירון אסא
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
03:30 – ירקות ופירות נלחמים בסרטן
13:45 – קונספירציית חוק מונסנטו
25:55 – צלילים מרדימים – חלק א'
1. האתר של Pzizz.
2. הדפים באתר לפני השינויים האחרונים: הפרטים הטכניים, והראיות המדעיות.
3. איבחון אינסומניה (מויקיפדיה).
4. מידע כללי על תחום ה"Brainwave Entertainment", וספציפי על פעימות מונוראל ובינוראל.
5. מבט ספקני על התחום – כאן וכאן
6. מאמר יפה על הניצול הפסאדו-מדעי של תחום אימון המוח (זהירות, PDF).
55:45 – ספק סביר
הפעם שוב רק ירון וברק
1. הלטאה המקורננת הטקסנית, בין כל טקטיקות ההגנה שלה, משפריצה דם מהעין על האוייבים שלה.
2. Grasshopper Mouse הוא עכבר טורף, שנעמד על שתי רגליו ומיילל קריאת קרב.
3. הסלמנדרה המנוקדת ניזונה מפוטוסינטזה בלבד, ואיננה אוכלת.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
לבעלי iTunes: לפודאקסט.
לנגנים אחרים: לפודאקסט.
-
אהלן אוגוסט, טוב לראות אותך שוב בתגובותינו.
כן, האמירה שלי היתה בגדר אמירה כללית וגסה בהיקפה.
כוונתי באמת היתה לכך ש CBT חורטים על דגלם את נושא ה EBT בעוד שרוב האסכולות האחרות אינן.
ועם הזמן בראש שלי CBT ו EBT נהפכו לאותו דבר.
השאלה שלי היא עד כמה שיטה ספציפית כמו, נגיד,Applied Relaxation for Panic Disorder הינה חלק מאסכולה שהינה או איננה CBT. ז'תומרת, האם יכול להיות שטיפול מסוג אחד שאינו מקושר לאסכולה אחת או שמקושר לאסכולה שאיננה CBT לאחר שהוא משיג סטטוס מדעי פשוט ייכנס לסל של ?CBT. או, דרך יותר טובה לשאול את זה, האם יש טיפולים ספציפיים שלהם ביסוס מדעי ברמה גבוהה שבחיים לא יכללו תחת הכותרת של CBT כי הם בעלי עקרונות מנוגדים או משהו כזה (נגיד טיפולים קבוצתיים)?לגבי זה:
"כמובן שמי שמרגיש\ה קשיים שלדעתו\ה מצריכים טיפול, תלכו לטיפול מקצועי ואל תחליטו לפי האינטרנט, כמו ש(אני מקווה ש) אתם מחליטים על טיפולים רפואיים בהתייעצות עם רופא\ה ולא לפי האינטרנט."
כמובן שאני מסכים, הרי אחד מאיתנו אומר את זה בכל תוכנית. אנחנו לא מומחים לכלום ויהיה מאוד חבל אם יתחסו אלינו כאילו אנחנו כן. אני הייתי מוסיף שכאשר אתם ניגשים למטפל מקצועי שווה לוודא שהטיפול המוצע לכם מבוסס על ממצאים מדעיים איתנים ככל הניתן. גם זה לא יבטיח דבר היות והיכולת של רובנו, לעמוד מול איש מקצוע כזה או אחר ולהאריך את הסטטוס המדעי של הטכניקות שלו, קטנה למדי. וכמובן שכל ההמלצות הללו נאמרות מעל דפי אינטרנט אז…אה…אא…אה… תעשו מה שאתם רוצים, למה אני אחראי על הבחירות המטופשות שלכם, תתבגרו כבר. סליחה.
שאלה נוספת:
לפי כל מה שאני קורא ומנסיון משפחתי, חברי ואני עצמי, למרות שהחל שינוי במצב, בארצנו, עדיין מרביתם של הפסיכולוגיים שייכים לאסכולה פסיכו-דינמית שנושא ה EBT משני לפועלם אם אינם ממש יוצאים כנגדו. האם, אם כך, סביר להפעיל משנה זהירות כאשר אנו פונים לטיפול אצל פסיכולוג יותר מכאשר אנו פונים לטיפול אצל רופא?תודה על ההאזנה והתגובה.
-
#3 נכתב על ידי אוגוסט לפני 10 שנים
היי,
קודם כל, אני אבהיר שהמשפט בסוף לא נאמר כנגד משהו שנאמר בתכנית, אלא כדיסקליימר על מה שאני אמרתי.אני אתייחס לדברים בסדר הפוך. קודם כל, לגבי עניין המשנה זהירות כשפונים לפסיכולוג (כל מה שאני אומר על פסיכולוגים נכון גם לגבי עובדים סוציאליים שמבצעים טיפולים פסיכולוגיים). בעיניי היתרון הגדול ביותר בלפנות לפסיכולוג הוא שפסיכולוגים עוברים הכשרה ורישוי ע"י המדינה, ויש להם קוד אתיקה, שאגב בין השאר אומר שהם מחוייבים לערוך טיפולים מבוססי ראיות. זה גם אומר שיש למי לפנות אם פסיכולוג לא משיג תוצאות שהוא הבטיח או עושה משהו בעייתי אחר, ושפסיכולוגים אמורים לדעת מתי להפנות אנשים לטיפול תרופתי, לאשפוז או לפסיכולוג מאסכולה אחרת. לצורך העניין, אפילו אם מה שעובד בפועל זה פשוט קשר אנושי יציב וישיר ודיבור על הבעיה, פניה לפסיכולוג היא הדרך המוסדרת הרשמית לעשות זאת באופן שהמדינה לוקחת עליו אחריות, ומול כל מיני פסאודו טיפולים שמוזכרים בתכנית, פסיכולוגים אמורים להכיר בזה שחלק משמעותי מהעזרה שלהם נובע רק מעצם קיום קשר, כך שאין פה רמאות.
ספציפית לגבי טיפול דינמי. טיפול דינמי זה אכן הטיפול הנפוץ בישראל. הוא גם מבוסס ראיות, קודם כל במובן שמחקרים רבים מראים שהוא טוב יותר מלא להיות בטיפול כלל או מלהיות בcase management (בגדול, מישהו שבודק מדי פעם מה שלומך – אפשר לומר שזה סוג של פלסבו). מחקרים שבוחנים טיפולים אחד מול השני זה שדה נורא בעייתי שלא אנסה לפצח כאן, אבל מלבד מקרים נקודתיים ההבדל בין סוגי טיפולים הוא לא דרמטי והרבה פעמים ממש לא ברור מהמחקר איזה טיפול יותר טוב. יש ויכוחים רבים על איכות המחקר, אבל לא מדובר על מחקרים ברמת רצפה כמו בטיפולים פסאודו מדעיים, אלא בויכוח על איכות בין מחקרים סבירים ומעלה, ולכן אני חושב שלגבש דעה בעניין דורש לימוד אמיתי של התחום (לכן אני לא נותן כאן את הדעה שלי לפרטי פרטים). בפרט הרבה טיפולים מהאתר שנתתי הם בפירוש דינאמיים.
מבחינת הגישה, גם אני חושב שאווירה אנטי מדעית יותר נפוצה אצל מטפלים דינאמיים, אם כי ממש לא אצל כולם. אולי מבחינה אידיאולוגית זה אמור לקרב אותך לטיפולים אחרים, אבל מבחינת איכות הטיפול זה לא משנה כי כמובן שמדע לא עובד רק עבור מי שמאמין בו וכאמור, גם טיפול דינאמי נתמך מחקרית.
אני הייתי מציע למי שפונה לטיפול לברר בפגישה הראשונה, לפני שאתם מסכמים על התחלת טיפול, איזה טיפול אתם הולכים לעבור, מה הוא כולל, ותוך כמה זמן סביר לצפות לשיפור. אם התשובה לא נשמעת סבירה, אפשר לשאול האם יש טיפולים אחרים לבעיה שהוא\היא מעריכ\ה שיש לכם. אם אומרים לכם שצריך כמה פגישות כדי להבין מה קורה, אפשר לקבוע מראש כמה פגישות להערכה שאחריהן תחזרו לשיחה הזו.
לגבי CBT. ההגדרה מאוד לא ברורה. בגדול, כשאנשים אומרים CBT הם מתכוונים לאחד מכמה דברים: 1. מספר ספציפי של טיפולים נגד הפרעות חרדה.
2. כמו 1, ועוד קבוצה גדולה של טיפולים שקצת מסובך לי להסביר מה המכנה המשותף שלהם כאן (למי שמבין – אני מתכוון למה שנקרא טיפולי גל שלישי של CBT למיניהם).
3. פחות או יותר כל טיפול מבוסס ראיות שהוא לא טיפול דינאמי.
4. כל טיפול מבוסס ראיות.-
היי, הו.
ראשית, תודה על התגובה המפורטת.
שנית, המשפט בסוף היה על הכיפאק.
אני בעד כמה שיותר הסתייגויות ומשנה זהירות לכן חיזקתי את שלך והוספתי משלי. שלישית, אני יורד מלמספר את המשפטים שלי.לגבי משנה זהירות עם פסיכולוגים, מה שאתה אומר נשמע לי מאוד הגיוני ואני רק יכול לקוות שהמצב אכן כך. ניסיוני האישי לא משקף זאת אבל לא ראוי להיכנס לזה כי זה רק נסיוני האישי ובהחלט יכול להיות שאותה סוג של השוואה (בעיניים פקוחות היטב) בין המצוי לרצוי אצל רופאים היתה מולידה תמונה דומה. בכנות, אינני חושב כך אבל, כאמור, אנקדוטות זה לא הקטע שלנו פה בספק סביר.
אם זו לא טירחה בשבילך האם תוכל למצוא לי איזה טקסט רשמי שמשקף את זה "ויש להם קוד אתיקה, שאגב בין השאר אומר שהם מחוייבים לערוך טיפולים מבוססי ראיות".
כל שמצאתי זה את חוק הפסיכולוגים ושם לא מצאתי דבר שמתייחס לראיות מלבד בפרק ה': שפיטה משמעתית – "דיני ראיות – 42. ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בחוק זה או בתקנות שהתקין שר המשפטים לענין זה." ואני לא בטוח איך, אם בכלל, המשפט הזה רלוונטי למה שאנחנו מדברים עליו. תעכלס, אני לא בטוח שאני יודע מזה בדיוק דיני ראיות.לגבי הפסיכו-דינאמי אתה כותב "הוא גם מבוסס ראיות, קודם כל במובן שמחקרים רבים מראים שהוא טוב יותר מלא להיות בטיפול כלל או מלהיות בcase management (בגדול, מישהו שבודק מדי פעם מה שלומך – אפשר לומר שזה סוג של פלסבו)".
אל תבין אותי לא נכון, עדיף משהו על כלום כאשר יש אנשים במצוקה אבל לקרוא לזה מבוסס ראיות זו מתיחה של המושג עד לכדי שבירה.
אני מנחש שהרעיון הזה מגיע מ ה "American Psychological Association Division 12 standards" ל "Empirically Supported Treatments".
וודאי יש מקום להנחות ושימוש בסטנדרטים פחות נוקשים כאשר אנו מתעסקים עם פסיכולוגיה שהינה יותר מורכבת ומתאגרת מהמדעים "הקשים" בהרבה מובנים אבל זו נראית לי כמו הגזמה חסרת כיסוי.
לפי גישה זו יכול מאוד להיות שדיקור או טתה הילינג יוכלו להיחשב כ Empirically Supported Treatments"" אם הם רק ייבדקו כהיתערבות פסיכולוגית.
לגבי שאר הדברים שאתה כותב בנושא, נראה לי באמת חכם לא להיכנס לזה מעל דפים אלה. כפי שאתה אומר אנחנו לא מומחים והנושא מורכב עד מאוד.
כמו כן, לוקח לי הרבה זמן לכתוב את תגובותי, בגלל איזשהי אובססיה לניסוחים מדוייקים ככל הניתן והצורך לבדוק את עצמי מכמה שיותר כיוונים.
אבל, אני בכל זאת רוצה שתדע מאיפה אני בא, כמו שאומרים. אז, באמת, רק אם יש לך זמן וזה ממש מעניין אותך, קרא את זה:
http://www.psychologytoday.com/blog/the-skeptical-sleuth/201201/is-long-term-psychodynamic-psychotherapy-worthwhile
כאמור, אינני מומחה, אך כבר למעלה מעשור שאני קורא דברי מומחים (ופחות מומחים) בנושאים האלה והתמונה שנוצרה במוחי תואמת כתבות מסוג הזה הרבה יותר מאשר ממטהאנליזות וכתבות מהסוג שמבוקרות בה.
שוב, אינני מביא את זה כארגומנט נגדי לטענות שלך אלא רק כאמצעי להבנה של המתרחש בתוככי מוחי אם זה מעניין אותך וזה לא שואב לך יותר מידי זמן וכוח חיים.לגבי מה שכתבת בנושא ה CBT, רוב תודות. זה יעזור לי בתיקון שאכניס ל"איפה טעינו".
שוב תודה ויום נאה שיהיה לך.-
#5 נכתב על ידי אוגוסט לפני 10 שנים
אני יכול לדבר שעות על מחקר מדעי של טיפולים פסיכולוגיים, אז אני משוכנע שאני אתיש אותך בסוף 🙂
לגבי קוד אתי, דיני ראיות נשמע לי כמו משהו משפטי. בכל אופן מצורף הקוד האתי של הסתדרות הפסיכולוגים: http://www.psychology.org.il/article/27/ כאשר אתה מחפש את סעיף 2.1. לא הכי נשכני שיכול להיות, אבל קיים.
לגבי הפסקה השניה – אני חושב שאם מדקרים היו אומרים "תראה, זה טיפול שבו אנחנו מדברים על הבעיות והקשיים שלך ויש מישהו שמקשיב לך וזה יכול לעזור עם כל מיני בעיות, ואז אני תוקע בך מחטים בשביל החוויה" הייתי יכול לקבל את הטיפול הזה יותר.
צריך להבין שיש כמה בעיות במחקר של טיפול, לא משנה כמה אתה מתאמץ. שתיים מהן:
1. המטפל יודע באיזו שיטה הוא מטפל והמטופל כמעט בוודאות יידע באיזו שיטה הוא מטופל. אז אי אפשר להגיע לblinding מלא. כמובן שהחוקרים הם לא המטפלים ולא המטופלים, אז יש עיוורון מסויים.
2. לא ברור מה צריך להיות הפלסבו. לרוב משתמשים בטיפול תמיכתי (טיפול פסיכולוגי ללא נסיון ליצור שינוי אצל המטופל, שמשתמשים בו במציאות אצל אנשים שהבעיה שלהם נוירולוגית באופן ברור ולא חושבים שאפשר "לרפא" אותם בטיפול), טיפול מיושן, טיפול אחר, או ייעוץ מסוגים שונים, אבל לכל אחד כזה יש יתרונות וחסרונות.לכן מאוד קשה לפרש את המחקרים. אבל אני חוזר על כך שעבור השיטות העיקריות יש מחקר שהטיפולים טובים יותר מפלסבואים שונים, למרות שההבדלים (מלבד כמה מקרים ספציפיים) לא עצומים – אין שום דבר שדומה לאחוזים של אנטיביוטיקה או חיסונים למחלות פיזיות מסויימים ש"יודעים לרפא".
לגבי טיפולים ארוכים, אני אישית (וכאן הדעות מאוד שונות, זו ממש לא בהכרח דעה מקובלת) מאמין שצריך לראות בהם פעילות שעושים אם מרגישים שזה משמעותי לך, כמו נניח להחליט להקליט פודקאסט פעם בשבוע, ולא כמו תרופה. זאת מלבד מקרים של הפרעות אישיות, שלפחות בחלקן יש ראיות די ברורות שטיפולים של שנתיים-שלוש נחוצים. (איך יודעים אם יש לך הפרעת אישיות? זה לא לתגובה בבלוג ולכן המידע הזה לא נועד כעצה פרקטית…)
כאמור, הייתי מבקש מהמטפל\ת להסביר איזה אורך טיפול הוא\היא מתכננ\ת, ואם נותנים זמן מאוד ארוך לשאול אם יש טיפול קצר יותר שמתאים למצבך.
-
-
-
-
#7 נכתב על ידי משה לפני 10 שנים
חיפשתם את המקבילה העברית ל craze, חזרתם לשנות ה-70 וסגרתם על שלאגר?
הייתם רק צריכים לפנות לנציג השפה העברית המתחדשת (ר"ל ערסית מדוברת) ליאור נרקיס: "קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת"
http://www.youtube.com/watch?v=N3pLS5X4Y5A-
-
Блог https://akpp-korobka.blogspot.com/ посвящен важности технического ухода автоматических коробок передач (АКПП) в автомобилях. Он подчеркивает важность АКПП в обеспечении плавной передачи мощности от двигателя к колесам, что влияет в надежности автомобиля. Блог обсуждает важность своевременного обнаружения проблем АКПП для своевременного выявления проблем, что может сэкономить время и деньги. Также затрагиваются основные аспекты ухода АКПП, включая замену масла, диагностику утечек и замену фильтров, для гарантии долговечности трансмиссионной системы. Для получения дополнительной информации посетите блог по адресу https://akpp-korobka.blogspot.com/.
-
-
-
#10 נכתב על ידי Moshe לפני 10 שנים
-
- רישום לרסס תגובות
סביב עניין השינה ברק זרק הערה על CBT כאילו זה הטיפול הפסיכולוגי היחיד שמבוסס ראיות. זה ממש לא מדוייק.
קודם כל, בגדול יש ראיות ברורות שטיפול פסיכולוגי הוא עדיף על לא לעשות כלום בקשת רחבה של הפרעות נפשיות. בנוסף לכך ברוב סוגי הטיפול ורוב ההפרעות יש ראיות לכך שטיפול פסיכולוגי הוא עדיף על case management (סתם לשבת עם מישהו שדואג לך). מלבד זאת (ובניגוד להרבה מטפלים אלטרנטיביים), פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שעושים טיפול פסיכולוגי מודעים לכך שחלק מהתועלת בטיפול היא פשוט התועלת שבלשבת עם עוד אדם ולא מנסים להכחיש זאת.
מבחינת ראיות לטיפולים ספציפיים, אפשר להתחיל מהאתר הזה http://www.div12.org/PsychologicalTreatments/index.html שמעודכן רק ל2007 אבל כבר מאז יש קשת רחבה של טיפולים שנחקרו עבור קשת רחבה של הפרעות, ולכל טיפול מופיעים מספר מחקרים שונים.
מה שנאמר לגבי CBT נכון במידה מוגבלת במובן שבהכללה גסה, הרבה אנשי CBT מתייחסים למחקר כחלק מרכזי בתהליך הפיתוח של הטיפול, וחלק מהמטפלים בחלק מהשיטות האחרות מתייחסים למחקר כמשהו שצריך לעשות רק כדי להשתיק את הביקורת. עדיין, גם בשיטות האלו יש אנשים שמתעניינים במחקר, עושים מחקרים טובים ומראים שהשיטות האלו עובדות.
כמובן שמי שמרגיש\ה קשיים שלדעתו\ה מצריכים טיפול, תלכו לטיפול מקצועי ואל תחליטו לפי האינטרנט, כמו ש(אני מקווה ש) אתם מחליטים על טיפולים רפואיים בהתייעצות עם רופא\ה ולא לפי האינטרנט.