תמיד לשאול
ספק סביר #136 – רמאות, דיבה וטיפולים אלטרנטיביים
ספק סביר – תוכנית #136 – הוקלטה ב-04/05/2013
משתתפים: ברק ניצן, ליאורה לוי וירון אסא
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
02:45 – קרם הגנה הורג אלמוגים
14:40 – האם טיפולים אלטרנטיביים משפרים הרגשה סובייקטיבית?
1. המחקר המקורי, ונוסף מ-2003.
32:20 – מוכר גלאי הפצצות המזוייפים הואשם
46:00 – חוק דיבה חדש בבריטניה, ותביעת דיבה חדשה באוסטרליה
57:25 – ספק סביר
1. בחייו, ואן גוך מכר רק ציור אחד.
2. תורת היחסות הפרטית התקבלה בזלזול ואיינשטיין נזרק מהמעגלים האקדמאים עד להוכחתה שנים לאחר מכן.
3. קאנטור, ממציא תורת הקבוצות, ספג כ"כ הרבה השמצות והתקפות עליה, עד שאיבד את שפיותו ומת בבית משוגעים.
1. אכן אכן.
2. שקר וכזב, כל עבודה של איינשטיין הוכרה כעילוי מהרגע הראשון.
(כפי שניסיתי לתקן כבר תוך כדי, אכן מה שהוכח בתצפית ליקוי החמה הוא תורת היחסות הכללית, לא הפרטית)
3. לצערנו, אכן כן.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
לבעלי iTunes: לפודאקסט.
לנגנים אחרים: לפודאקסט.
היי,
כרגיל – נהנתי והחכמתי. שני תיקונים קטנים (ל"אמת או ספיק סביר"):
תורת היחסות הפרטית אכן נהגתה ב- 1905 – אבל ההוכחה עליה מדובר היא של תורת היחסות הכללית, שהתפרסמה רק ב- 1915. ההוכחה האמפירית הראשונה (של סר אדינגטון) התקבלה ב- 1919. למעשה, היא לא הייתה רק שלו, אלא שלו ושל עוד צוות אחר שהתמקם במיקום אחר בכדה"א וחיכה לליקוי החמה, אבל כיוון שהוא (אדינגטון) היה המפורסם יותר, ומאוחר יותר גם המשיך לטעון בזכות תורת היחסות הכללית בכל מקום, הוא זכה בפרסום על אישוש התורה.
כמו כן – זה לא מדויק שאיינשטיין היה תמיד מקובל. על אף שסיים את לימודיו, לקח לו מס' שנים להתקבל לעבודה כפיזיקאי במוסד אקדמי כלשהו, שבמהלכן הוא עבד במשרד הפטנטים השווייצי, ושם כתב למעשה את 4 המאמרים של "שנת הפלאות" שלו (1905). הסיבה לעיכוב בקבלתו למוסד האקדמי הייתה שהמרצים שלו העריכו את יכולתו המחשבתית, אך הוא היה "פרוע" מדי לטעמם, והם לא חשבו שהוא יתאים לעבודה כמרצה מכובד ומהוגן באוניברסיטה מכובדת ומהוגנת. במהלך אותן שנים הוא כתב מס' מכתבים (כך לפי הביוגרפיה שקראתי) שמעידים על מצב רוחו הירוד כתוצאה מהדחייה האקדמית שחש. רק לאחר, או אולי במהלך "שנת הפלאות", הוא התקבל כחבר סגל באוניברסיטה על בסיס המאמרים שכתב, ובמיוחד ע"ב מאמרו על התנועה הבראונית בנוזלים.