ספק סביר – תוכנית 165 – שחזורי פסיכולוגיה

היי!
פרק מוצלח ביותר, ובכלל כיף שאתם מוצאים את הזמן להוציא פרקים חדשים מדי פעם.
ועכשיו לביקורת:
למרות שבגדול הצגתם את הנושא בצורה מעולה ומעניינת, יש כמה דברים שבעיניי כדאי לדייק.
1. התייחסתם באחד החלקים לגודל של מחקרים (מבחינת מספר נבדקים) מול גודל אפקט. חשוב להבין שההבדל בין מובהקות לגודל אפקט הוא שמובהקות תמיד תשתפר ככל שמגדילים את המדגם, בהנחה שבאמת יש אפקט לתופעה אותה חוקרים בעוד שגודל אפקט אמור להישאר קבוע. זה אומר שלפעמים מחקרים ענקיים הם דווקא חשודים, מכיוון שבהם גם תופעה קטנה ביותר יכולה לקבל מובהקות. למשל, נניח שבודקים תרופה חסרת תועלת שהריח שלה קצת יותר טוב משל הפלסבו, מה שמשפר את מצב הרוח של החולים טיפה ועוזר להם ב.00001% מהמקרים. אם יהיו עשרות אלפי נבדקים התופעה הזו תהיה מובהקת. לכן לפעמים מחקרים קטנים דווקא עדיפים כי אם התגלתה תופעה אפשר יותר לסמוך עליה.
2. באופן יותר כללי, ובמיוחד בעקבות ה"זלזול" שלכם במחקרים שבודקים ניואנסים באפקט העיגון (למרות שברור שזו הייתה חצי בדיחה) חשוב להבין את המקום המיוחד של המחקר בפסיכולוגיה. מראיה מדעית "נקייה" לא נכון לחקור בימינו פסיכולוגיה. עדיף לחכות עוד מאה-מאתיים שנה של מחקר נוירולוגי, הורמונלי, גנטי ועוד, ואז נוכל להתחיל לעבור בין התופעות האלו למחקר התנהגות שיש בו אינספור מוקדים של רעש ודברים לא ידועים. אבל מכיוון שאנחנו בכל זאת רוצים לנסות להפעיל את השיטה המדעית על התנהגות כי זה נורא מעניין וכדי שלא ייכנסו לואקום כל מיני שרלטנים, אנחנו במלכוד. כשמנסים ללכת על התנהגויות יחסית פשוטות וניתנות לבידוד ממשתנים אחרים, כמו ההבדל בין מספר עגול למספר עם נקודה עשרונית, יש קולות – גם בקרב החוקרים עצמם – שאומרים, כמו ברק, שמדובר בניואנסים לא מעניינים. מצד שני אם רוצים לחקור התנהגוית מורכבות שבאמת מעניינות, כמו טיפול, יחסים זוגיים, ועוד, יש המון גורמי רעש ומאוד קשה לקבל תוצאות נקיות שישתחזרו יפה וכו'. בגלל זה פסיכולוגיה קוגניטיבית שחוקרת דברים יותר קרובים לפעילות מוחית בסיסית מייצרת תוצאות שמשתחזרות יותר בקלות, ופסיכולוגיה חברתית שמכוונת יותר גבוה לתופעות מורכבות מצליחה פחות. בסופו של דבר אם אנחנו רוצים לגלות דברים מעניינים כמה שיותר מהר אנחנו צריכים את שתיהן.
3. לגבי ההתלהבות מCBT, מזכיר לכם מה שכתבתי כאן מזמן שלמרות שבמובנים מסויימים האתוס של CBT משלב מחקר יותר מזה של גישות טיפול מסויימות אחרות, המצב המחקרי בCBT רחוק ממושלם בהרבה בחינות. וגם – לא בטוח אם אתם התבלבלתם בזה או שזו הייתה רק סמיכות נושאים בפרק, אבל יש לציין שלמרות שCBT הוא "טיפול קוגניטיבי" הוא לא מאוד קרוב למחקרים במה שנקרא "פסיכולוגיה קוגניטיבית". מושגים מבלבלים יש גם באנגלית…

http://www.mako.co.il/hix-history/conspiracy-theories/Article-a098a3809758051006.htm