ספק סביר #18 – נוגדנים ל-HIV, טיפולי המרה, תמנון נבואי וראיון מיוחד מ-TAM

1. הידיעה ב-Science Daily.

1. ידיעה וסרטונים ביאהו ספורט.

2. הערך הנרחב להפליא על פול בויקיפדיה.

3. ל-PZ Myers נמאס לשמוע על פול.

* אלה ודאי לא חדשות לאף אחד, אבל פול צדק גם בשני הניחושים האחרונים שלו, שמיקמו את גרמניה במקום שלישי ואת ספרד כמנצחת של המונדיאל. Well done, Paul!

1. ההצרה של אגודת הרופאים הבריטית.

2. הדיווח של סטרודוויק.

3. על טיפולי המרה בויקיפדיה.

4. מאמר ב-YNet מ-2005.

ירון: אני רק אעשה הקדמה קצרה בשביל הפודקאסט. יש לנו הכבוד לדבר עם ג'יימס רנדי, The Amazing James Randi, המפורסם – ובחוגים מסוימים אני מניח ידוע לשמצה – בזכות ההרפתקאות הספקניות שלו שמהוות השראה לכולנו. זה כבוד גדול עבורנו לארח אותך בפודקאסט שלנו, "ספק סביר".

ג'יימס רנדי: אני שמח להיות כאן.

י: מצוין. אני רק רוצה לומר ש-TAM8 נהדר, אנחנו נהנים מאוד מההרצאות ומהאוירה, זו הפעם ראשונה שלנו. אם זה בסדר, יש לנו כמה שאלות שהיינו רוצים לשאול אותך.

ג: בכיף.

י: לא הייתי בכנסי TAM הקודמים, אבל שמתי לב שהנימה האתאיסטית מאוד חזקה בכנס הזה, הרבה יותר ממה שאני רגיל לשמוע מהתנועה הספקנית. האם יש סיבה לשינוי הזה?

ג: ובכן, כן, אני מאמין שיש. די נאבקתי עם הרעיון של להתמודד עם אתאיזם בקרן לחינוך ע"ש ג'יימס רנדי (The James Randi Educational Foundation – JREF) במשך כמה שנים, בגלל שהרגשתי שהדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות שיהיה בהתאם לאופי ה-JREF זה לתקוף טענות בעלות אופי דתי, כמו נסים וריפויים ודברים כאלה.

י: אתה מתכוון תופעות פיזיות.

ג: כן, כן, משהו שאפשר לבחון, שאפשר להציג עבורו הוכחות. והפכתי את זה למטרה של ה-JREF, להשתמש רק בטענות שאפשר למצוא להן עדויות, שאפשר לבחון אותן. עם זאת, אני חושב…לא שהעובדים או השותפים שלי אי פעם הצטרכו להצהיר שהם אתאיסטים; אנחנו אף פעם לא נשאל שאלה כזו, זו עניינם האישי ואנחנו לא שואלים שאלות כאלה. אבל מסתבר שרוב האנשים שיש להם קשר לתנועה הספקנית שאני מכיר הם אתאיסטים, ואני חושב שזו גישה הגיונית לקהילה הספקנית. אני מאמין שאתאיזם הוא צורה של ספקנות – צורה קיצונית, נכון, אבל אם אתה מסתמך על ראיות בשביל להאמין במשהו, אני חושב שדת צריכה להיות משהו שאתה בוחן תחת אותם סטנדרטים.

י: אתה מדבר על דת ממוסדת או כל אמונה דאיסטית?

ג: כל דבר שמבוסס על אמונה באלים, שדים, מלאכים, חיים נצחיים, גן עדן וגיהנום, כל הדברים האלה הם טענות דתיות, ויש כמובן צדדים נוספים לעניין. אבל לדת – לא רק שאין לה ראיות שתומכות בה, גם אין לה יומרה למצוא ראיות כאלה. היא פשוט אומרת: אלה הדברים כפי שהם, תאמין בהם. אני לא יכול לקבל את זה. אצלי זה התחיל כשהייתי ילד וההורים שלחו אותי לבית ספר של יום ראשון. שם דרשו שתניח 25 סנט בקערה כמנחה, ואני הבנתי די מהר – אחרי השבוע השני שהלכתי לבית הספר – שאני לא מתקבל שם בברכה, ולמעשה הם זרקו אותי משם, כי שאלתי שאלות כל הזמן, שאלות פשוטות כמו "איך אתם יודעים שזה נכון"? והם תמיד היו אומרים "זה בספר! לא שואלים שאלות על זה." ובכן, כן, אני כן שואל שאלות על זה. וגיליתי שהדבר השני שבאמת שכנע אותי לא ללכת לבית-ספר של יום ראשון היה שעשרים וחמישה הסנט שקיבלתי כל יום ראשון יכלו לקנות גלידת סאנדיי בשני טעמים בחנות של ברודי. וזה תמריץ משמעותי בשביל צעיר מהסוג הזה. וגיליתי שהחבר שלי, גארי, קיבל רק 20 סנט, ויכל לקנות רק טעם אחד של גלידת סאנדיי, אז לי היה יתרון עליו במובן הזה. אבל זו היתה השקעה טובה יותר מלהניח את זה בקערה, אני מבטיח לכם.

י: אז למעשה אתה פרגמטיסט.

ג: כן, מאוד. אפילו כילד קטן.

ליאורה: אני הייתי רוצה לשאול, באיזו מדינה הכי היית רוצה לראות כנס TAM? איזו מדינה, אם יהיה בה כנס מוצלח, תוכל להגיד "אני את שלי עשיתי"? המדינה בה אתה רוצה כנס ספקני?

ג: אין לי ממש העדפות מהבחינה הזו. כי כשאני מסתובב בעולם ומעביר הרצאות, ואני עושה אותן בכל מדינה בעולם – הייתי גם בישראל כמה פעמים – וראיתי שזה אותו הדבר, בישראל, הצורך בגישה ספקנית ובחקירה של הנושאים האלה, הוא אותו דבר בכל מדינה. מצאתי את זה אפילו בסין.

ל: אפילו במדינות כמו איראן?

ג: לא הייתי באיראן או בעירק, מעולם לא היתה לי סיבה טובה מספיק לעבור לשם, וזה לא קל כל כך לעשות את זה, כמובן, זה הרבה יותר מוגבל, בגלל המצב הפוליטי הנוכחי. אבל אני לא חושב שיש הרבה הבדל בצורך בדברים כאלה. עכשיו, הדת המוסלמית מסוכנת בדיוק כמו שהדת הנוצרית היתה בעבר, כמו שכל דת היתה בעבר. אחרי הכל, הם מאמינים שהכופר צריך למות. זה כל העניין, הכופר צריך למות. וזה נוצרי, ומוסלמי, ובכל הדתות. אתה לא מאמין בדרך שלנו? אתה צריך למות. וזה לא מקובל, זה לא מקובל עליי בכלל. בגלל זה אני חושב שלהפיץ גישה ספקנית בקשר לדת, ובקשר לטענות פסאודו-מדעיות כמובן, זה מאוד בריא עבורנו והכרחי להמשך קיום המין האנושי, כי אנחנו מסוגלים לבצע התאבדות המונית ע"י עשיית דברים טפשיים. והתקרבנו כל כך לעשות זאת – קחו את השואה למשל: השואה היתה קרובה מאוד להיות הצלחה. כמעט מחקנו קבוצה אתנית שלמה, הגענו קרוב מאוד לעשות את זה, ואסור לנו לשכוח את הלקח הזה.

י: מבחינת קבוצות ספקניות, איך אתה רואה את האיזון בין קבוצות פוליטיות, כמו האגודה החילונית של אמריקה, אם אני לא טועה בשם, ותנועות יותר שורשיות, כמו קבוצה מקומית של חבר'ה שעושים פעילויות מקומיות בבתי ספר?

ג: הקבוצות המקומיות לדעתי חשובות מאוד. כי במסעותיי מסביב לעולם אני מוצא אנשים שאומרים "תמיד הייתי ספקן וחשבתי שאני היחיד שחושב כך, עד שקראתי את אחד הספרים שלך או ראיתי אותך ב-YouTube." והם גילו אותי, או את ריצ'רד דוקינס, או מישהו אחר כזה, ואמרו, "וואו, יש אנשים נוספים שחושבים באופן דומה." אז קבוצות מקומיות הן מאוד חשובות. כי יש אנשים בקהילות קטנות מסביב לעולם שמרגישים נטושים. הם יכולים לראות את זה באינטרנט, ב-YouTube, אפילו בחדשות, אבל הם לא יכולים להיות חלק מזה. ואנשים צריכים להתאגד, הם צריכים להקים קבוצות ספקניות מקומיות שיפגשו לפחות פעם בחודש – לפחות! זה צריך להיות יותר מזה, אם אפשר. להפגש, ולהתארגן כך שיהיה להם מה לחלוק עם אנשים נוספים בעלי דעות דומות. תראו מה יש לנו כאן: יש 1400 איש שנפגשים כאן בלאס וגאס, וזה מדהים אותי, לדעת שתנועה שאני התחלתי – ה-JREF – היא חלק מהתנועה הספקנית, התנועה הספקנית הבינלאומית, ומשכה כל כך הרבה אנשים. בשנה הבאה, זה יהיה אפילו גדול יותר. וזה חייב להיות גדול יותר ויותר, וטוב יותר ויותר. אנחנו מטיפים למקהלה, כמו שאומרים כאן באנגלית, אנחנו מטיפים לאנשים שכבר מאמינים בדרך הזו. הם לא משלמים כל כך הרבה כסף בשביל להגיע הנה ללאס וגאס, להשתתף בכנס ולהקשיב למרצים האלה, בלי שהם כבר די משוכנעים מראש שנקודת המבט הספקנית היא נקודת מבט הגיונית, רציונלית, מועילה וחיובית. אבל מה שאנחנו מצליחים לעשות, אני מקווה, וזה מוכיח את עצמו בכל שנה, זה לתת להם טיעונים שהם יכולים להשתמש בהם נגד מה שאני קורא לו ה"וו-ווים" (woo-woos) שם בחוץ, האנשים המשונים שמטיפים חוסר הגיון וחוסר רציונליות ומיתולוגיה מסוגים שונים. זה נותן להם נשק, טיעונים בהם הם יכולים להשתמש, כי לא תמיד יש להם את היכולת להביא את הטיעונים הסותרים. האנטי-רציונלים עושים את זה כבר דורות, מאות שנים, והם פיתחו היטב את הטיעונים שלהם. אלה טיעונים שגויים, אין בהם הגיון, אבל הם נראים אפקטיביים, הם נשמעים טוב, וזו הסכנה בהם. מה שאנחנו צריכים לעשות זה להגיב לזה עם ראיות, עם עובדות. ואנחנו יכולים לעשות את זה, אבל אנחנו חייבים להתארגן.

י: אני רק רוצה להתיחס למה שאמרת; ליאורה ואני שמנו לב, כשהסתכלנו על הקהל, שהוא די הומוגני. עשיתם עבודה מצוינת של להכניס נשים לספקנות, וזה נהדר.

ג: כן! זה משהו שאני מאוד גאה בו.

ל: רואים הרבה אנשים לבנים.

ג: כן. אנשים לבנים, בד"כ גברים, בד"כ בעלי עודף משקל…וקרחים. אבל זה מה שיש. אין כל כך הרבה נשים שמגיעות בלי בעלן, אבל הבעלים והנשים מגיעים, וחושבים אותו הדבר, ושניהם שם בשביל ללמוד. זה שונה מרוב הקבוצות הספקניות האחרות. ויש לנו צעירים! תראו את כל הצעירים שמסתובבים כאן. זה מאוד מספק אותי, וכשאני רואה את זה, הלב שלי שר. אני יודעת שלבבות לא שרים, אבל זה מושג טוב. הלב שלי באמת שר, וכשאני רואה קבוצות אתניות כאן, זה מאוד חשוב. אנחנו חייבים להשיג ספקטרום רחב של אנשים. וכמו שאמרת לפני רגע, אדוני, זה נכון. יש לנו כאן ספקטרום, יש לנו יצוג של המין האנושי.

י: זה משהו שאנחנו, כקבוצה מקומית, גם מתמודדים איתו – איך להרחיב את הספקטרום ולהעביר את המסר גם לאנשים שלא מכירים אותו כבר.

ל: בעיקר בישראל, יש לנו הרבה אנשים מכל העולם, וזה קשה להגיע לאנשים, למשל אתיופים, שהם לא…אתה יודע.

ג: זו הבעיה הגדולה, ותמיד היתה הבעיה הגדולה. אבל אני חושב שה-JREF, אני גאה לומר, הצלחנו להתגבר על המכשול הזה. בכל שנה זה נעשה פחות ספציפי ויותר הומוגני, ואנחנו מייצגים את האוכלוסיה האמיתית של העולם.

י: תן לי רק לשאול שאלה קצרה על אחד הדברים שעשה לדעתי עבודה מצוינת בלשווק את המסר – אתגר מיליון הדולר. האם אי פעם היה נסיון, או מישהו שהדהים אותך, עניין אותך, ולא נראה כל כך ברור מההתחלה ש, "אוקי, בואו רק נעשה את זה כדי להיות הוגנים"?

ג: בקצרה, לא. אני בן 81, ואני בעסקי הקסמים מגיל 11. אני אתן לכם לעשות את החיסור, זה חישוב פשוט. אתם יודעים את מספר שנות הנסיון הבינלאומי שלי, בשפות שונות, ובכל רחבי העולם ראיתי את הדברים האלה נעשים במשך כל השנים הרבות האלה, ושום דבר כבר לא יכול לעבוד עליי. קצת הייתי רוצה – וזו משאלת לב סודית, אולי אני לא צריך להגיד את זה…אבל אני אגלה לכם. אף אחד לא ישמע את זה, כמובן.

ל: לא לא. רק בישראל, והם לא מדברים אנגלית.

ג: אני חושד שיש לי תחושה חבויה בתוכי, שהייתי רוצה יום אחד שמישהו יבוא ויעשה משהו מולי, ואני אגיד "וואו". ואין לי את ההזדמנות להגיד את זה.

ל: אוקי, אז אני אנסה לעשות את זה בשנה הבאה, בסדר? תבוא לבקר בישראל, ואני אנסה לעשות את זה.

ג: ואני אשקשק בפחד שאולי תקחי את המיליון דולר.

ל: אבל אנחנו לא עושים את זה בשביל כסף.

ג: או, אוקי. מה שתגידי.

ל: שאלה אחת אחרונה: אם היית פוגש את אלוהים, מה היית אומר לה? או מה אתה חושב שהיא היתה אומרת לך?

ג: הייתי אומר, "לא עשית עבודה טובה כל כך. כל עניין התכנון התבוני הזה לא עבד כל כך טוב, נכון? תסתכלי עליי, אני אסון." וכל זה מהטבע, זה לא תכנון תבוני; זה תכנון טפשי. ואני אתן לך דוגמה: מנתח הלב שלי אמר לי פעם אחת בזמן אחת מהבדיקות שלי – הוא עשה לי פעם ניתוח מעקפים כפול בלב – והוא אמר לי, "רנדי, אני מניח שמתווכחים איתך מדי פעם על השטות הזו של תכנון תבוני," ואני אמרתי, "הו כן, כל הזמן." אז הוא אמר, "השתמש בזה בתור טיעון: אני מנתח לב, ואצלך – פתחתי לך את בית החזה, נכנסתי לך דרך הירך השמאלית, הוצאתי כמה כלי דם שהיו שם, והשתמשתי בהם. היו כלי דם עודפים, שלא היית צריך. הם היו מיותרים. אין לך שום שימוש לכלי הדם העודפים האלה. וכשנכנסתי לך ללב, החלפתי את העורקים אצלך בלב עם כלי הדם האלה, ותפרתי הכל וסגרתי אותך עם סיכות ותפרים, והחלמת, והנה אתה כאן מולי." ואמרתי, "כן, מה הנקודה שלך?" הוא אמר, "הלב! האיבר הכי חשוב בגוף המתפקד, אין בו שום דבר עודף בכלל! ועדיין, יש לך כלי דם ברגליים שלא תשתמש בהם לעולם. הם חסרי שימוש עבורך לחלוטין, וסתם יושבים שם כמו צינורות, עד שנכנסתי והוצאתי כמה, ולא הבחנת בכלל בהבדל." וזה נכון, לא הבחנתי בשום הבדל: הרגליים שלי עבדו באותה צורה, מחזור הדם היה אותו הדבר, הכל עובד היטב. אבל בלב, אם חלק אחד משתבש, אתה מת. חד משמעי. "אלא אם אני שם בשביל להציל אותך," הוא הוסיף, כי הוא רופא והוא צריך את העבודה. אבל זה נכון; זה לא תכנון תבוני, זה תכנון טפשי, אז אם הייתי עומד מול אלוהים הייתי אומר: "נכשלת."

ל: "יש לך הרבה באגים."

י: אני שמח שהוא היה רופא מוצלח ושאתה כאן איתנו.

ג: תודה.

י: ואני חייב לומר שזה היה תענוג, ואני מקווה שיש לפניך עוד הרבה שנים של להיות מודל לחיקוי ולהצעיד אותנו קדימה.

ג: תודה לכם.

1. מחקר מ-2009 מצא ששתיית אלכוהול לפני פציעה טראומטית מעלה את סיכויי התמותה – שקר.

2. יש ענן אלכוהול בחלל ברוחב של כ-460 מיליון קילומטר – אמת

3. בתחילת שנות התשעים יצרו בעל מבשלת שיכר ודוקטור באוניברסיטת פנסילבניה בירה מתוך מתכון שהופיע בתפילה מסופוטמית מ-1800 לפנה"ס – אמת