תמיד לשאול
ספק סביר #40 – אינטרנט שהורג עצים, סרטן שהורג איידס, מתיחה מדעית ותיבת נוח
ספק סביר – תוכנית #40 – הוקלטה ב-17/12/2010
משתתפים: ליאורה לוי, אביב אור, ברק ניצן וירון אסא
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
02:10 – אינטרנט הורג עצים.
1. המאמר ב-WSJ, שבניגוד לשאר הדיווחים, היה שקול וראיין את מוביל המחקר.
2. בתוכנית 11 ובתוכנית 20 דיברנו על הסבירות שקרינת אלמ"ג (במקרה ההוא מטלפונים סלולאריים) גורמת לנזק ביולוגי ותחלואה.
13:10 – מחקר מפוברק בבריטניה חושפת כשלים ברפואה אלטרנטיבית
1. דיווח על השתלשלות העניינים מה-BMJ.
2. דיווח על המחקר המפוברק מ-YNet.
3. פרשת סוקל, שנתנה השראה לפרשה הנוכחית.
4. אתר הכנס לרפואה משלימה שאישר את ההרצאה.
21:45 – ריפוי מלוקמיה ריפא גם את האיידס
29:10 – רמאויות בחיפוש אחר תיבת נוח
37:10 – איפה טעינו
43:30 – אמת או ספק סביר
אחד מהנשקים הנ"ל אמנם קיים בתכנונים רשמיים של ממשלת ארה"ב, אבל לא בפועל בתהליכי ייצור. שני האחרים כן.
1. תרפיה בעקיצות דבורים
2. עיסוי באמצעות נחשים
3. תחבושות מכנפי עשים
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
לבעלי iTunes: לפודאקסט הרגיל, ולגרסת ה-Enhanced.
לנגנים אחרים: לפודאקסט הרגיל, ולגרסת ה-Enhanced.
-
-
-
#3 נכתב על ידי ירון אסא לפני 13 שנים
-
-
-
מאוד נהניתי מהדיון על ניסוי הוי־פי שפוגע בעצים. צחקתי מאוד.
לגבי תוכנית זו, כמו שאמר סליינט מייק תארוך פחמן 14 מתאים לתארוך של חומרים אורגניים בלבד עד כ-60,000 שנה שהם בערך פי 10 מזמן מחצית החיים של פחמן 14. כדי לתארך זמנים ארוכים יותר משתמשים בתארוך אשלגן-ארגון ועוד.
לגבי p53 ואיידס, החלבון p53 משמש בתא כחלבון בקרה חשוב לתקינות של התא ויכול להניע תא נגוע בנגיף או סרטן להתאבדות מתוכננת. כך שמוטציה בו לא נשמעת כמו הזכיה הכי גדולה. מצד שני ניסויים ונים מראים שאפשר לדכא את הגן הזה בעזרת RNAi ולמנוע מנגיף ה-HI להתרבות.
http://www.jleukbio.org/content/80/3/659.abstractלגבי תוכנית 39, אחד מכם דיבר על התעבות בוז־איינשטיין ועל פרמיונים ואמר בטעות פריונים. שהם כמובן חלבונים בעלי קיפול אחר שיכולים להתמיר חלבונים אחרים ולגרום למחלות כמו קוירצפוליד־יעקב או ספג מוח בבני־אדם ופרות, סקרפי בכבשים, וקורו־קורו בבני־אדם.
-
-
#10 נכתב על ידי לירון לפני 13 שנים
לגבי תוכנית 39 כשאתם מדברים על תקשורת לא מודעת כשמכניסים לאדם משהו ללא מודע: יש תיאוריה מקובלת למדי בפסיכולוגיה שאומרת שהמודע לומד על על מה שקורה מתוך החוויה החיצונית, למשל כששואלים את האדם אם הוא שמח המודע בודק את הפיזיולוגיה שלו וממנה הוא מגיע למסקנה.
לגבי המרווח בין ההחלטה למודעות אליה, הוא יכול להיות גם חודשים. זה שהאיזור במוח שמגיע להחלטה פעיל חצי שנייה לפני שהאדם אומר שהוא מגיע להחלטה, לא אומר שההחלטה לא הייתה שם הרבה זמן מראש והחלט הזה רק בדק מה היא באותו זמן.לגבי היכולת להשפיע על הלא מודע של אדם, ישנן הרבה דרכים לעשות את זה, אבל לא ברור עד כמה הן נחשבות מדעיות.
-
שלום לירון.
לגבי התיאוריה המקובלת בפסיכולוגיה, לא הצלחתי להבין למה בדיוק התכוונת.
לגבי מרווח הזמן, התייחסתי להחלטות מידייות, כמו זו המתוארת בניסוי הראשון והמפורסם של בנג'מין ליבט.
http://www.consciousentities.com/experiments.htm#decisions
גיבוש החלטות לאורך זמן ארוך הוא נושא מורכב בהרבה.תודה על ההאזנה ועל התגובה.
ברק
-
-
#12 נכתב על ידי לירון לפני 13 שנים
-
#13 נכתב על ידי ירון אסא לפני 13 שנים
אכן כך הדבר.
Bosonic particles, which include the photon as well as atoms such as helium-4, are allowed to share quantum states with each otherזאת בין היתר הסיבה שפוטונים מוגברים מנוכחות של פוטונים אחרים (כך לייזר עובד), בעוד שאלקטרונים לא.
הסבר תמציתי ובעברית מצוי כאן:
http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1446&incat=1412&article_id=2653&act=forumPrint
-
-
#14 נכתב על ידי לירון לפני 13 שנים
-
#15 נכתב על ידי ניסיון לפני 13 שנים
למיטב ידיעתי הרוב המכריע של הטילים הבליסטיים מסתמכים על תיקון מסלול לאחר השלב של "השריפה" בכניסה לאטמוספירה, והם פגיעים פחות לבעיה עקב זוית הכניסה השטוחה יחסית. אפילו להם בשלב הכניסה עצמו יש חסימת תקשורת (אם כי עקרונית יש דרכים יקרות לעקוף אותה).
הזוית הזו וגובה הנסיקה שלהם גם מסביר את ההבדל שציינת בכך שמוזר שמוט יוצר נזק דומה – האופן שבו ראש הקרב והקפסולה המקיפה אותו בנויים, לא מאפשרים לו למצות את אנרגיית הנפילה מחד, והגובה ממנו הטיל נכנס מהווה חסם עליון על האנרגיה הזאת מאידך.
אנלוגיה מסויימת תהיה לזרוק שולחן עם חומר נפץ מגג בניין גבוה, לעומת לזרוק חץ אוירודינמי עם מרכז כובד מתוכנן היטב. שניהם יהרגו את מי שמתחתם – האחד יואט ע"י חיכוך האוויר אבל נושא חומר נפץ, והשני מאיץ ומשיג הריגה ע"י האנרגיה הקינטית שלו.
-
-
- רישום לרסס תגובות
הערה בקשר לקבלה לכנסים מדעיים. זה מאוד תלוי בתחום. במדעי החיים למשל אפשר לעיתים קרובות להתקבל לכנס עם Abstract בלבד. אבל יש תחומים אחרים אתה נדרש לשלוח מאמר והוא עובר Peer Review רציני יותר.