תמיד לשאול
ספק סביר #49 – עידן המעבורות חולף, עוד סיקור פלאפונים רשלני, ותיאוריות מדעיות
ספק סביר – תוכנית #49 – הוקלטה ב-26/02/2011
משתתפים: ליאורה לוי, ברק ניצן וירון אסא
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
01:20 – משימתה האחרונה של מעברות דיסקאברי
1. סיקור המשימה מהידען, ומ-YNET.
2. חיים קשים לדיסקאברי במשימה הנוכחית: כאן, וכאן.
3. על תוכנית המעבורות, ותוכנית קונסטליישן שהייתה אמורה להחליף אותה
12:00 – מחקר חדש, סיקור חדש – עוד בעיות בסיקורי קרינה מפלאפונים
1. מהכתבות האחרונות בנושא קרינת הפלאפון, וכולל הביקורת על ממצאיו של ד"ר ברחנא.
2. המחקר הבריטי שקושר בין פעילות מוחית והפרשת גלוקוז לפלאפון סלולארי.
20:55 – תיאוריה מתחרה לחומר אפל ואנרגיה אפילה
2. על סקר הגלאקסיות האחרון, שתומך במידה מסויימת בתיאוריה.
3. ותמיד כדאי לשמור על פרופורציה – אנחנו לא לקראת הפיכה מדעית.
25:10 – מודל להתפשטות פרדיגמות בקהילה המדעית
34:50 – איפה טעינו
37:00 – ספק סביר
עובדה אחת שקרית.
1. מחקר מצא תסמונת פסיכולוגית חדשה הגורמת לגברים להיות חולים אחרי שהם חווים אורגזמה.
2. חוקרים גילו כי עטלפים משתמשים בצמח טורף כבית שימוש.
3. חוקרים השתמשו בעלן מעכביש ברזילאי ע"מ לפתור בעיות זיקפה לעכברים.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
לבעלי iTunes: לפודאקסט הרגיל, ולגרסת ה-Enhanced.
לנגנים אחרים: לפודאקסט הרגיל, ולגרסת ה-Enhanced.
משתתפים: ליאורה לוי, ערן אבירם, אביב אור, ברק ניצן וירון אסא
-
#2 נכתב על ידי שלומי לפני 13 שנים
ראשית, אני ממש נהנה לשמוע את התוכנית.
כמה הבהרות:
1) הגרסה היחסותית של mond הלוא היא TeVes
Tensor-Vector-Scalar Gravity) יותר מוצלחת בתחרות שלה עם יחסות כללית (GR). ועדיין עם בעיות מסוימות.
נקודה לגאווה: TeVes הומצאה ע"י פרופ' יעקב בקנשטיין, חתן פרס ישראל לפיסיקה, תלמידו של הוקינג – (ושותפו לגילוי קרינת בקנשטיין-הוקינג מחורים שחורים) ואחד המרצים שלי בתואר שני. 🙂
2) קון מתאר בספרו את שינוי הפרדיגמה כהפיכה צבאית ואף דתית. המדע "התקני" standard science כפי שהוא מכנה אותו הוא מפעל המייצר עבודה לעצמו ויש לו אינטרס עז לשרוד. למרבה המזל, אנו לא רואים את זה בהרבה תחומי מדע (בעת האחרונה), חוץ מאולי מדע האקלים. הפרדיגמה השלטת בעניין ההתחממות הגלובלית והרגישות הגבוהה של כדור הארץ לשינוים במאזן הקרינה פשוט לא מאפשרת למדענים להביע דעה אחרת אשר נוגדת את הפרדיגמה וכך נוצר לנו "קונסנזוס" של מדענים. ובמיוחד אם מנהלנים (שהקשר להם ולמדע מקרי בהחלט) מעורבים בעניין (IPCC).
בנוסף, עד לפני 15-20 שנה, מדע האקלים הכיל אולי 100-200 מדענים בכל העולם והיום מגיעים לתחום הזה סטודנטים מכל קשת ה"מדעים". (כן, וזה כולל סטודנטים ממדעי הסוציולוגיה ומדעי הרוח).
לדעתי, בסופו של דבר כדור השלג המתגלגל של הפרדיגמה הזו יתנפץ לרסיסים. הבעיה היא שלפי קון (וכנראה הוא צודק) זה יכול לקחת לא מעט זמן.-
#3 נכתב על ידי אורן לפני 13 שנים
מבלי לנסות לעורר ויכוח בנושא התחממות גלובלית, האם אתה יכול להסביר את ההערה על 'סטודנטים מכל קשת ה"מדעים"'. למה אתה בעצם מתכוון? זה משתקף לעיני כהערה מתחת לחגורה. מאיפה אתה שואב את המידע?
במדגם מאוד לא מקיף, כל מדעני האקלים שאני מכיר (לא סטודנטים) הם פיסיקאים או גאופיסיקאים העוסקים במודלים מתמטיים ובמחקרים שמאוד לא יתאימו לאנשים שאינם מוכשרים לכך.
אולי חוסר הידע על התחום הוא אצלי. אשמח אם תתקן אותי 🙂-
#4 נכתב על ידי שלומי לפני 13 שנים
המידע הוא בעיקר לגבי סטודנטים בעולם, בארץ המצב יחסית טוב…:-) ולגבי חוקרים – כמו שאני יודע, בארץ המצב טוב – טוב מאוד.
הרעיון הוא שמודלים אקלימיים ניתן להשתמש בהם בין היתר כ-"קופסאות שחורות" ומבלי להבין באמת את המשוואות. לא צריך פיסיקאי או גיאופיסקאי בשביל להפעיל אותם.
נוכחתי לדעת זאת אחרי שיחה עם פרופסור בכיר מ-MIT.
יש לו טענה מעניינת. הוא טוען שרק סטודנטים "רעים" ימשכו לתחום. הרעיון הוא שכאשר אתה בתחום ואתה סטודנט טוב אז אתה תפרסם משהו שדי נוגד את הפרדיגמה (למשל הרגישות האקלימית שיצאה לך במודל היא קטנה) ואז לא יפרסמו אותך כי לא אוהבים את זה. מה תעשה? אם אתה טוב אז אתה תברח מהתחום לתחום אחר ואם אתה פחות טוב אז אין לך מה להפסיד וזה הכי טוב שאתה יכול להיות אז אתה תשנה ככה שהמסקנות יתיישבו עם מה שאוהבים וזהו.
ודרך אגב, לגבי סטודנטים, כבר באו אלינו חב'רה ממדעי החברה (כלכלה-סטטיסטיקה וכאלה) ורצו מודלים אקלימיים כל מנת לשלב בדוקטורט שלהם שמדבר על טענה כלשהיא על התחממות גלובלית…
-
-
-
#5 נכתב על ידי שלומי לפני 13 שנים
-
- רישום לרסס תגובות
שקרים, הכל שקרים! אני כמעט תמיד מצליחה את האמת או ספק סביר שלך בהאזנה לפרק. ראוי לציין שמחקרים הראו שלאנשים קל יותר לזהות שקר בהאזנה בלבד מאשר כשרואים את הדובר, אז צריך לבחון אמפירית כמה זה תורם להצלחה המסחררת שלי.