ספק סביר #51 – האסון ביפן

מאחר שאני מקשיב לכם בדרך לעבודה, המחסור בפקקים הבוקר אחראי לזה ששמעתי רק רבע שעה מהפרק, אבל ברבע השעה הזאת ירון אמר כמה דברים שלדעתי דורשים תיקון (או לפחות הבהרה):

קרינה גרעינית מורכבת משלושה סוגים שונים של פליטות:
קרינת אלפא, בטא וגמא. הקרינות האלה נקראו כך עוד לפני שידעו ממה הן מורכבות, והשמות נשארו מאז, מה שנותן נופך די קריפטי לכל הקונספט.

יפה עשה ירון כשעשה דמיסטיפקציה לנושא, אבל הפירוט שלו היה מעט שגוי.
קרינת אלפא היא גרעיון של הליום. בגרעין של הליום יש אמנם שני פרוטונים, כמו שאמר ירון, אבל גם שני ניוטרונים.
קרינת בטא לא מורכבת מפרוטונים, אלא מאלקטרונים או פוזיטרונים (שהם אלקטרונים עם מטען חיובי) שנעים מאוד מהר.
קרינת גמא היא קרינה אלקטרומגנטית (בדיוק כמו אור נראה ורדיו) עם אנרגיה מאוד גבוהה. כאן ירון צדק, אבל שכח לציין שחשיפה אליה הופכת אנשים לירוקים וכועסים, וגורמת לבד של מכנסיים להפוך לסגול, וחבל.

ירון הזכיר קרינה שאפשר לחסום אותה ע"י קרטון, ואמר שזו קרינת בטא. האמת היא שזו דווקא קרינת אלפא. מאחר שהיא מורכבת מחלקיקים כבדים שנעים באיטיות (יחסית), לא דרוש הרבה בשביל לחסום אותה. גם דף נייר יספיק. חלקיק בטא דורש משהו קצת יותר מסיבי. כמה מילימטרים של אלומיניום, נגיד.

חוץ מזה, ירון גם דיבר קצת על זמן מחצית חיים, והעיר שמאחר שזמן מחצית החיים של יוד הוא שבוע (אני מניח שהוא דיבר על יוד 131, שזמן מחצית החיים שלו הוא 8 ימים, אבל זה לא באמת משנה), אחרי שבוע היוד הזה כבר בטוח לגמרי. זה לא ממש נכון.

זמן מחצית החיים, בהגדרתו, הוא הזמן שלוקח עד שמחצית מהחומר המקורי דעכה. כלומר, אם יש לך קילו יוד 131, אחרי שבוע (שמונה ימים, ווטאבר), יש לך חצי קילו יוד. פחות נורא, אבל עדיין ממש לא נעים. שבוע אח"כ – רבע קילו, וכן הלאה.
בד"כ, מתייחסים ל-5 זמני מחצית חיים כזמן שאחריו הדגימה כבר לא רדיואקטיבית.

לפי ויקיפדיה (ומה שידעתי בערך) המדענים כבר לא מודדים רעידות אדמה בסולם ריכטר אלא בסולם מרקאלי או בסולם המדוייק יותר (והאובייקטיבי יותר) – סולם מגניטודה לפי מומנט. כאשר מדווחים בתקשורת עדיין משתמשים בסולם ריכטר שהוא המושג שמכירים מרבית האנשים.

והיא גם מקשרת לאתר המרתק של תמ"א 38, תוכנית בניה שנועדה לחזק מבנים בישראל נגד רעידות אדמה:
http://www.tma38.com/earthquakes-info.html

תיקון טעות – ליאורה אמרה שהים התיכון הוא ים קטן מדי מכדי שיוכל להתפתח בו צונאמי בסדר גודל כזה.
אין קשר בין שני הדברים. גודל הצונאמי שמתפתח מושפע מעוצמתו של האירוע שגרם לו. דוגמא ידועה היא התפרצות הר הגעש של סנטוריני, שגרם לצונאמי אדיר שהחריב את התרבות המינואית באי כרתים. ע"פ התיעוד שנותר, הצונאמי הציף כפרים עד 10 ק"מ מהחוף.
הקשר בין מרחק וגודל הגל הוא רלוונטי בהתפתחות של גלים רגילים בים, אשר נוצרים כאשר רוח נושבת על המים ואז יש משמעות למרחק – ככל שהמרחק גדול יותר יהיו הגלים גדולים יותר.