תמיד לשאול
ספק סביר #74 – סופר חרקים, תאים מתאבדים, תבלינים רפואיים וחיסונים תחת התקפה
ספק סביר – תוכנית #74 – הוקלטה ב-03/09/2011
משתתפים: אביב אור, ברק ניצן, ליאורה לוי וירון אסא
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
(*התחלנו לעבוד עם תוכנת MarsEdit לעריכת פוסטים – במידה ויש אתם חווים בעיות תצוגה / קריאה, אנא ציינו זאת בעובדות)
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
01:15 – מזיקים נלחמים ביבול מהונדס גנטית.
08:30 – מדענים מתכנתים מתג התאבדות לוגי בתאים.
17:55 – נטורופתיה Galore
21:20 – "מחקר" אנטי-חיסוני
35:55 – איפה טעינו, ועל הכשל הטבעי
54:55 – ספק סביר
והפעם – על כרישים
1. כרישים מסתמכים על ריח. סוגים מסויימים יכולים לזהות את כיוון הריח ע"פ התזמון בו הוא פגע בנחיריים שלהם.
2. כריש יכול להקיא ע"מ להפטר מתוכן הקיבה. רוב הזנים מסוגלים ממש להפוך את הקיבה (כמו גרב מן הפנים אל החוץ).
3. שלד של כרישים הוא סחוסי. בעזרת מאפיינים מסויימים שלו, כרישים לא מפתחים גידולים סרטניים.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
לבעלי iTunes: לפודאקסט.
לנגנים אחרים: לפודאקסט.
-
-
-
יתכן שהקטע לא יצא ברור מספיק – הטענה לא הייתה שבעבר המזון, איכות החיים, תנאי הסביבה וכו' לא היו טובים יותר (בחלק מהמקרים).
הטענה היא שאמירות כלליות לא יעילות כאן. העובדה שמשהו הוא "טבעי" בהגדרה של הדיון הזה (כלומר, דומה / זהה לאופן החיים אז) לא עוזרת לנו לדעת האם הוא טוב או לא (בהגדרה האינטואיטיבית של טוב).
חלק מהדברים טובים יותר מהמקבילות המודרניות שלהם, חלק מהם גרועים יותר, וחלק מהם לא ניתן כלל להקבלה בין התקופות.
זאת יכולה לשמש מוטיבציה נהדרת למחקר, אבל לא מהווה מתאם גבוהה לתוצאה חיובית.
לסיכום – הכשל הטבעי הוא לא כשל כי בוודאות כל דבר "טבעי" הוא גרוע, אלא הוא כשל כי המתאם בין העובדה שמשהו טבעי למסקנה שהוא טוב הוא לא עקבי ולא קיים.
-
-
אני מתנצל, הגבתי קודם לאריאל, ראה את דברי שם.
מעבר לכך, אני לא יודע לגבי אמירות כלליות, אבל אין לי ספק שלהיות מרכיב אייפונים במפעל רעיל בסין פחות בריא מלהיות לקט בעבר.
לסכם שוב את מה שניסינו להעביר בתוכנית ומה שציינתי בתגובה לאריאל – זה לא שדברים "מפעם" לא יכולים להיות טובים, או אפילו טובים יותר מהמקבילות המודרניות שלהם, זה פשוט שהם לא /בהכרח/ טובים, ואפילו לא /לרוב/ טובים יותר.
כך שהעובדה שמהשהו "טבעי" לא מעלה ולא מורידה בסופו של דבר, ולא ניתן לנבא ממנה באופן יעיל האם הדבר יהיה טוב יותר או פחות מהמקבילות המודרניות שלו, או בכלל.
ההרצאות מצויינות, תודה על הקישור!
-
-
מבלי להכנס לעניני בריאות ותזונה, הייתי רוצה להתעכב על שאלה שעלתה בפרק (אם אני זוכר נכון): מה ההגדרה של "טבעי"?
ההגדרה שלדעתי הכי קרובה למה שאנשים מתכוונים באומרם "טבעי" היא: קיים בעולמינו ללא התערבות אדם. כלומר זהב אין, פלדה אאוט.
יש בהגדרה זאת לא מעט בעיות.
אוקיי, פלסטיק אינו "טבעי" אך מה עם כרוב? האם הוא טבעי? הרי הכרוב שאנו אוכלים אינו דומה כלל לצמח כרוב הבר ממנו בוית על ידי האדם במשך אלפי שנים ולא תמיד במודע.
כמו כן, מסתתרת פה הנחה שהאדם נמצא מחוץ לטבע. אולי ניתן להגן על הטענה הזאת, אבל לא בקלות.
למישהו יש הגדרה אחרת ל"טבעי"?-
נראה לי שכולם יסכימו שהגדרה ברמת נפנופי הידיים לדיון הספציפי הזה יכולה להיות:
כל מה שהיה חלק מההוויה היומיומית של אדם בחברת ציידים-לקטים לפני כך וכך אלפי שנים.כלומר – חניתות, אגירת מים, בגדים מעורות מעובדים, צבעי מלחמה מדם חיות, מינימום פעילות בשעות החשיכה ובמקביל דיאטה רבת סיבים, בשר שבחלקו מבושל, אספקה לא סדירה של מזון, פעילות גופנית מרובה, חשיפה רבה לשמש.
(*אני לא באמת יודע מה היה אז ומה לא, אלו בעיקר ניחושים מושכלים).
כך שלדיון הזה טבעי לא אומר שמופיע בטבעיות בכדוה"א, אלא בעיקר שהיה קיים כחלק מהחיים פעם פעם.
-
-
-
ירון, באתם להסביר, ויצאתם מבלבלים.
אחרי שצעקתי עליכם לעצמי בדרך לעבודה, אני רוצה להרחיב ולהדגיש את דבריו של איתמר מעלי:
אורך הגל והתדר תלויים באופן הפוך זה בזה. קביעת האחד מגדירה את ערך השני, לפי המשוואה שרשומה למעלה. אורך הגל הוא המרחק בין שני שיאים (כמו שאמרת בפרק), והתדירות היא מספר השיאים שהגל עובר בשנייה אחת. לכן, ככל שאורך הגל ארוך יותר, התדירות נמוכה יותר.
האנרגיה של הגל תלוייה באופן ישיר בתדירות שלו – ככל שהיא גבוהה יותר, יש לגל יותר אנרגיה. כך האנרגיה של הספקטרום האלקטרומגנטי עולה, מגלי הרדיו (עם אורכי גל שנמדדים במטרים), דרך גלי המיקרו, האור הנראה, גלי הרנטגן ועד הגמא, עם האנרגיה הגי גבוהה.
האמפליטודה (או "עוצמה") של הגל לגמרי לא קשורה לשני הפרמטרים האחרים. היא רק מגדירה את ההפרש בין שיא חיובי לשיא שלילי.
-
ההסבר שניתן כאן הוא טוב (ספסוף) ולראוי לציין אותו בתוכנית.
דבר אחד בו בכל זאת עלול לבלבל – "ההפרש בין שיא חיובי לשיא שלילי" – אפשר לפרש את זה כמרחק בין שני שיאים (על ציר X) בניגוד לכוונה המקורית שהיא הפרש על ציר Y.
מצורף שרטוט לצורך הבהרה:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/a4/Wave-he.png
-
-
בלי קשר ישיר לתוכנית, יכול להיות מעניין לנתח את הכשלים הלוגיים וטקטיקות השכנוע שהבחור הבא עושה כדי לשכנע אותנו שלאכול בע"ח זה רוע.
http://www.youtube.com/watch?v=ittFtDAAab0&feature=related -
יובל הררי מרצה מדהים והקורס שלו מרתק ברמות קשות.
יש לאבני פינה אתר עם קורסים נוספים מהתוכנית –
http://ap.huji.ac.il/index.php?option=com_content&view=article&id=288&Itemid=14
הבטיחו את מקומם בגן עדן מבחינתי, בעלי היוזמה שם באוניברסיטה העברית.
ואפרופו העניין הזה עם התזונה אחרי המהפיכה החקלאית, אני בדיוק רואה את הקורס הזה:
http://oyc.yale.edu/psychology/the-psychology-biology-and-politics-of-food/content/class-sessions
המהפיכה החקלאית היא פינטס, לעומת השפעות מסוג אלה של החיים המודרניים. -
לא חקרתי את כל המוצג בכתבת הנטורופת, אבל יש שם דברים שנחקרו והוכחו; למשל השפעת החילבה על רמת גלוקוז בדם
http://www.gumtech.com/datafiles/~Fenugreek%20studies.pdfכורכום פועל כמתואר, אבל אני מתעצל לחפש מחקרים כרגע. אולי הביקורת היא העדר מובאות מדעיות, אבל זו כתבה בטמקא. מעניין אם שאר המובא בכתבה נחקר. מבטיח לעדכן 🙂
-
שמת לב שהקובץ שקישרת אליו פורסם באתר של חברה שמוכרת דברים?
האם עיינת במחקרים המצוטטים?
מבלי להכנס ליותר מידי פרטים: הראשון לא ממש עוסק בגלוקוז בדם והוא נעשה על עכברים, השני עוסק בשיפור ואפיון זנים של הצמח, גם השלישי אינו עוסק בהפחתת רמת הגלוקוז בדם אלא בכולסטרול ואינו מכיל קבוצת ביקורת. לא המשכתי מכאן אבל אני חושב שהרעיון מובן.
אני לא בא להגיד שחילבה לא משפיע על רמת הגלוקוז בדם, אלא שההוכחה לכך שהבאת אינה מוצלחת. יש להיות יותר זהירים בהטחת מאמרים 🙂
-
-
הי אורן, תודה על התשובה. אז עצרת לפני שזה נהיה מעניין… הייתי צריך לאמר שזה נהיה מעניין בעמוד 33.
מודה.. גם אני לא קראתי הכל!כן, הם מוכרים. דברים… מוצרי גומי! 🙂 המממ… האם הם מוכרים קונדומים בטעם חילבה ? :-p
המחקרים לא מומנו על ידם. מה אני בא לאמר? שלא כל אוסף מחקרים שנמצא על אתר של חברה שמוכרת דבר מה, מוכיח אינטרס כלכלי שלהם. הרי אם אנו דורשים שהמחקרים יהיו עצמאים, ובהם ישתמשו אלה שמוכרים , אז לשיטתך עצם השימוש במחקרים, פוסל את המחקר?
מבטיח להמשיך לעדכן.. מקווה שיהיה זמן בסופש.
-
הי עמית,
1. החברה אינה מוכרת מוצרי גומי. מאיפה הבאת את זה? היא מפתחת ומוכרת חומרים לתעשיית המזון, ככל שאני הצלחתי להבין.
2. סקירת מאמרים הלקוחה מאתר של חברה שמוכרת מוצרים בהחלט לא צריך לגרום לנו לפסול את המחקרים וגם לא את הנקודה שאסופת המאמרים אמורה להעביר. עם זאת, דבר זה אמור לגרום לנו להיות מעט יותר חשדניים. לא יותר ולא פחות.
3. הסקירה לא נראית רצינית. אוסף מאמרים אקראיים המכיל כמה מילות מפתח ללא שום סינון אם זה מתאים או לא. שוב, צריך לגרום לנו להיות חשדניים.
4. לגופו של עניין. המאמרים המצוטטים אינם מוכיחים את הטענה שלשמה נתכנסנו. או שאינם קשורים או שאינם טובים.
5. ולא, זה לא נהיה מעניין בעמוד 33 וגם לא אח"כ מאותן סיבות שכבר ציינתי. המחקר בעמוד 33 נראה סבבה עד שרואים באיזה עיתון הוא פורסם. שוב, זה לא מבטל את תקפותו אלא רק מעלה חשד. ובכל מקרה, זה רק מחקר אחד.
6. אז מה היה משכנע אותי (הרי אני לא ממש מומחה בנושא)? סקירה סיסטמתית או מטא-מחקר שפורסמו בעיתון מוביל בנושא הספציפי המדובר, קרי, השפעה על רמת גלוקוז בדם של אנשים.לסיום הבהרה לעמית: הדברים נכתבו בידידות. אשמח לקרא את דעתך, אך אינני מעוניין לריב על זה. ניכר כי אתה השתכנעת ואני לא. בוא נסכים שלא להסכים בנושא זה.
הבהרה לכל השאר: מתנצל על החפירה בתגובה זאת.
אורן אובר אנד אאוט 🙂
-
-
-
נראה דווקא שעושים את ההבחנה הזאת, והיא מתבססת על האיבר הטועם, לא על האיבר המריח. כלומר, החוש שמזהה תרכובות במסלול האכילה נקרא טעם, והחוש שמזהה תרכובות במסלול אחר נקרא ריח, בלי קשר להאם הוא יושב על מסלול ספיחת הגזים או לא.
http://elasmo-research.org/education/white_shark/smell.htm
-
-
- רישום לרסס תגובות
קודם כל תודה לכם על אחלה תוכנית ותודה מיוחדת לך ברק (TNX) על זמנך שהקדשת באיסוף המידע ובתשובתך המועילה על שיטת ה – NLP.
אמנם באמת לקח לכם הרבה זמן, אך אני יכול להתנחם בכך שאת התשובה קיבלתי בפרק מס' 69…
בקשר להערה בפינה 'איפה טעינו' על 'תזונה טבעית' כדאי שתאזינו להרצאה מספר 5 בסדרה "היסטוריה עולמית" של הד"ר יובל הררי (מתוך תוכנית "אבני פינה" של האוניברסיטה העברית), מעבר לזה שזו סדרת הרצאות מעולה, מרצה שם הד"ר על המהפכה החקלאית וכיצד האדם הזיק לגופו בעקבות עיבוד האדמה. מסתבר באמת שאם אתה לא אדם החי בעולם מערבי מפותח, מוטב לחיות 10 אלף שנה לפנה"ס בחברת הלקטים… מידע מבוסס כנראה על לא מעט מחקרים. מסתבר שהביולוגיה של האדם אכן לא מסוגלת להסתגל כל כך מהר לתנאים חדשים (10 אלף שנה זה כלום זמן).
http://www.youtube.com/watch?v=wXuCMmHhx7Y&feature=related
חוצמזה, יובל הררי הוא כותב הספר קיצור תולדות האנושות, ספר מומלץ
והכי טוב, הוא מרצה מרתק שיודע לספר סיפור.