תמיד לשאול
ספק סביר #81 – חיסון מבטיח למלריה, כבודו של שייקספיר ומותו של סטיב ג'ובס
ספק סביר – תוכנית #81 – הוקלטה ב-22/10/2011
משתתפים: ברק ניצן, ליאורה לוי,וירון אסא
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
03:20 – חיסון למלריה בדרך לעבור שלב קריטי במבחנים הקליניים
18:15 – שייקספיר ומלחמתו בסוני
2. התנגדות מאחת הקרנות לשימור מורשתו של שייקספיר כנגד הסרט.
3. מאמר מערכת שמגנה את מסע התעמולה של סוני בקרב מורים להיסטוריה.
4. סקירת הדיון בנושא בוויקיפדיה.
5. המחקר שבחן את ההשפעה של סיקור מדיה על בטחון במידע וידע לא נכונים.
6. קרב ראפ בין שייקספיר לדר. סוס. Nuff said.
7. השירה של ראמספלד.
38:10 – תרופות טבעיות, וכומר שמוכר מים משוחים
1. על מחקר בניית העמידות לאלרגיה לבוטנים: כאן וכאן.
2. כומר שמוכר מים משוחים במקום תרופות לאיידס, ואתר מצויין לעקוב אחרי כל מעלליו.
40:40 – הדיון סביב מותו של מנכ"ל אפל – סטיב ג'ובס.
1. ציר זמן של התפתחות המחלה של ג'ובס.
2. המאמר ב-SkepticBlog עם הטענות הקיצוניות.
3. על הטיפולים הניסויים שג'ובס עבר בשוויצריה.
59:05 – איפה טעינו
1:03:00 – ספק סביר
והפעם – התאם את הציטוט לפילוסוף דוויוד יום. שלושה מהציטוטים הם שלו, אחד הוא של פילוסוף אחר.
1. אדם חכם מתאים את אמונתו באופן יחסי לראיות.
2. פעל, כך שעקרון הפעולה שלך יכול לשמש כחוק לשאר העולם בביטחה.
3. יופי בדברים קיים במוח המהרהר בהם.
4. אין זה מנוגד להיגיון להעדיף את השמדת כל העולם, על פני שריטת האצבע שלי.
1, 3 ו-4 שייכים ליום.
המשפט השני שייך לגדול המשעממים הנוראיים – קאנט.
ב-31/10/11, ספקנים בפאב בתל-אביב – אמיר לוסטיג במיצג של כוחות על טבעיים.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
לבעלי iTunes: לפודאקסט.
לנגנים אחרים: לפודאקסט.
-
-
נראה לי שיש פער בין הנקודה שניסינו להעביר לבין מה שאתה מעלה.
הכוונה שלנו לא הייתה ש"זה בזבוז של יותר מדי משאבים אז לא שווה לרפא אותם".
הנקודה שניסינו להעביר היא שאם ריפוי של 50 איש משמעו מוות של 500 ביסורים וברעב היות ואין מספיק משאבים, אז לפני שפותרים את בעיית המחלה, יש לפתור את בעיית המשאבים הדלים, או לפחות להבטיח שיפתרו אותן במקביל. אם היעד הוא אכן להציל חיים, אז צריך לוודא שזה אכן מה שיקרה.
ההתייחסות שלי לדברים של ליאורה וברק בתוכנית הייתה שבאזורים המדוברים אכן פתרו את הרמה הקריטית של המשאבים, ולכן אפשר להתפנות ולטפל במחלות ובהארכת חיים.לא זכור לי שום שלב שבו השיקול שאתה מתאר הופעל בהקשר של האם להציל יהודים או לא. כן זכור לי שכוחות הברית השאירו בשלב ראשון חלק ניכר מאסירי מחנות הריכוז בתוך המחנה (על אף הסכנה הבריאותית והנזק הפסיכולוגי), על מנת לוודא שניתן לשלוט בצריכת המזון והתרופות שלהם, ולהביא מספיק אספקה רפואית ומצרכי מזון מראש (שזה תואם יותר לנקודה שניסינו להעביר).
בנוגע לתגובות האחרונות, זה מופיע כטאב האמצעי תחת "עדכונים אחרונים".
רוב תודות על הפידבק 🙂
-
#4 נכתב על ידי ליאורה לפני 12 שנים
ראשית סליחה אם עוררתי חלחלה.
המטרה שלי הייתה אכן להראות את האבסורד כשמטפלים בספטום אחד מבלי לתת את הדעת על אוכלוסיה שלמה שזקוקה ליחס מעמיק יותר.
בבחינה "מה הואילו חכמים בתקנתם?" אם אתה נותן חיסון לאוכלוסיה אבל לא דואג שהם ישרדו הלאה על מנת להנות מתוצאות ההשקעה.
ייתכן שנקטתי בלשון בוטה מידי (מודה שאני לא זוכרת וצריכה להאזין), אבל סביר להניח שאם אכן זה כך הדבר נבע דווקא מתחושת האבסורד המקוממת.
לדעתי, בהצלת חיי אדם יש לתת את הדעת על כך שאני אכן מציל חיים. קרי: אני מספק חיסון /תרופה לאוכלוסיה ואני ממשיך לדאוג לה כך שהיא תחיה, אחרת זו לא הצלת חיים באמת, אלא סוג של כסת"ח.
לא זכור לי שיקול כזה בהצלת חיי יהודים, אשמח ללינק המסביר / מבאר את האג'נדה הזו.ברמה הכללית, אשמח להבין את עמדתך, האם אתה חושב כי יש להציל חיים מבלי לתת את התשתית להמשכם, במצב בו דיי ברור כי תשתית כזו אינה קיימת?
-
#5 נכתב על ידי shlomix לפני 12 שנים
גם אני הייתי צריך לבלוע רוק כששמעתי את ברק וליאורה מתבטאים בנושא, אבל ירון הכניס איזון לדיון ויחד עם ההסבר שלך פה אפשר להבין שלא הייתה כוונה רעה לדברים.
הדבר המרכזי לדעתי הוא שהמלריה מהווה עול משמעותי על ההתפתחות של המדינות והפרטים שחיים במדינות הללו. זהו לא משחק סכום אפס שבו אחד שמוצל ממוות חי בהכרח על חשבון השני.
-
-
-
#7 נכתב על ידי אורן (אחר) לפני 12 שנים
בפרק הקודם הזכרתם את זריקת האדרנלין המשמשת במקרה חרום עבור אנשים עם אלרגיה קשה. בפרק זה ברק הזכיר את ה"אפיפן", זריקת עט (כמו האטרופין המפורסם יותר) המכילה אפינפרין..
האדרנלין מופרש מבלוטה שמעל הכליה (Renal = של הכליה)
האפינפרין מופרש מבלוטה שמעל הכליה ("nephron" = יחידה בסיסית במבנה הכליה)
=> שני שמות שונים לאותו דבר בדיוק – ההורמון המופק מבלוטת יותרת הכליה.דרך אגב, האוס ישתמש במינוח האמריקאי "אפינפרין".
ויתכן שיש טעויות בפרקים של האוס, אבל מכאן להגיע למסקנה שהאוס עצמו טעה אי פעם…לאט לכם! -
#8 נכתב על ידי מיתר (ז) לפני 12 שנים
-
#10 נכתב על ידי shlomix לפני 12 שנים
שתי הערות על הפרק:
* אם הבנתי נכון, ברק הזכיר את הסרט של דניאל קרייג כדוגמא להיסטוריה מומצאת לאחר שדיברתם על ממזרים חסרי כבוד. אם כך יש כאן טעות שראוי לתקן – הסרט DEFIANCE הוא גרסא קולנועית של סיפור אמיתי בהחלט על מחנה שהקימו ביערות האחים ביילסקי, המחנה הגדול ביותר שמוכר. המחנה שימש להצלת יהודים וגם כבסיס ליציאה לפעולות פרטיזניות. כמובן שהסרט עושה דרמטיזציה ומותח מעט את העובדות אבל אחרי שראיתי אותו היה לי מדהים לקרוא שהוא מבוסס על מקרה אמיתי.
* האייטם על סטיב ג'ובס פקח את עיני בנושא. ממש לא העמקתי לפני כן אבל היה לי ברור שההמתנה שלו עם הניתוח תרמה באופן כלשהו למותו בסופו של דבר. כמובן שזה היה ביאס שנבע מתפיסת העולם שלי. ירון הבהיר אחרת ובצורה מבוססת – בשביל זה שווה להאזין לתוכנית (לא שסטיב ג'ובס הוא האורים ותומים שלי אבל העניין תפס הרבה נפח בתקשורת ואתם יודעים לתת ניתוח מאוזן). -
#11 נכתב על ידי דנית לפני 12 שנים
-
- רישום לרסס תגובות
בריאן דאנינג בסקפטואיד התייחס בפוסדאקסט לאחרונה לנושא הויכוחים האם שייקספיר אכן כתב את היצירות שמיוחסות לו: http://skeptoid.com/episodes/4280 — הסקירה קצרה ולעניין והדיון מלא במתודולוגיה כיצד אפשר (ואולי ראוי) להתייחס לויכוחים מהסוג הזה בגישה הספקנית.