ספק סביר #88 – סנסציות סביב חיים בחלל, סטארקראפט הוא השח החדש, ו-WIFI גורם לעקרות

סחטיין על עוד תכנית מצויינת.
קצת תאוריה כללית סביב למה מחקר הWifi כל כך גרוע:
בדברים שאמורים להיות רלוונטיים לחיים של בני אדם (אפקטים רפואיים ופסיכולוגיים), אנחנו רוצים להגיע לשלושה סוגים של מידע:
-מידע מעבדתי, שמראה ששתי קבוצות שנבדלות רק באלמנט שאמור ליצור הבדל – קרינת Wifi במקרה שלנו, אכל מראות הבדל – פגיעה בזרע במקרה שלנו.
-מידע מהשטח (ברפואה\פסיכולוגיה מכונה לפעמים Efficacy Studies), שמראה שהאפקט מתקיים גם בחיים האמיתיים ולא רק במעבדות סטריליות.
-מכניזם – תאוריה ברמה הכי מדוייקת שאפשר שמסבירה למה שהתופעה תקרה. במקרה שלנו – נניח הסבר כלשהוא שמראה איך הקרינה משפיעה על החלבונים של תאי הזרע.

למרות שאפשר להתייחס ברצינות למידע שמכיל את שני האלמנטים הראשונים בלי מכניזם, קשה מאוד להתייחס למשהו שמכיל רק אחד מהם.
הבעיה היא שקשה עד בלתי אפשרי לארגן מחקר שייתן את שני סוגי המידע יחד. מחקרי מעבדה לרוב עובדים עם אוכלוסיות מבודדות, בלי הרבה משתנים שקיימים בחיים האמיתיים (מחקרים עם תוקף פנימי גבוה ותוקף חיצוני נמוך, למי שמכיר את המושגים). זו בדיוק הביקורת שנתתם בתכנית – זרע בצלחת פטרי זה לא כמו זרע בגוף. מחקרי שטח לרוב כוללים כל מיני הפרעות מבחוץ שלא מאפשרות להיות בטוחים שההשפעה היחידה הייתה של מה שחקרנו (תוקף חיצוני גבוה ותוקף פנימי נמוך) – הביקורת שנתתם על זה שהיה הבדל של חום בין הקבוצות היא ביקורת כזו.
הרבה מחקר גרוע נוצר מנסיון כושל לשלב את שני סוגי המחקר – מצד אחד לעבוד עם לפטופ ולא עם מכשיר שיוצר רק קרינה בתדר הרלוונטי, ומצד שני לעבוד עם צלחת פטרי ולא עם אדם אמיתי, מה שיוצר ניסוי חסר הגיון שלא ניתן להשתמש בשום תוצאה מתוכו (שלילית או חיובית). מה שכן, אם המטרה שלך היא ליצור כותרות סנסציוניות, קיצורי דרך כאלה לא יפריעו לך.