ספק סביר #93 – חרקי על, אספסוף ספקני וסיפור בלשי

"אם המטרה היחידה היא דיון עובדתי על מה שהילדה אמרה, אין שום משמעות לדברים האלה"
זו אינו המטרה היחידה ואף אינה העיקרית.
לרדפורד אין עניין אמיתי בדבריה של ילדה מקליפ יוטיוב אלא בטרראם שעשו מזה כתבים/כתבות ואנשים רבים אחרים ברחבי האינטרנט וזאת משום שהוא רואה בו רידוד של נושאים אמיתיים:
It’s easy to see why adorable little Riley is an Internet sensation, but there’s no need to invoke a sexist marketing conspiracy; no one is trying to “trick” or force girls into buying (or preferring) pink items. There’s value in raising the issue, I suppose, though what’s the point in raising an issue if you’re not going analyze it thoughtfully, logically, and critically? Riley is not, as Diane Sawyer, suggests, a “superhero philosopher.” Contrary to the ABC News writer, Riley’s logic is hardly “very adult”; it is in fact the opposite. She’s not offering anything new or insightful. She’s making a banal observation—that boys and girls toys and clothes tend to be different colors—and going off on a parent-prodded rant that’s simplistic and mostly incorrect.
הקוץ בתחת הספקני של רדפורד אינו מה היא אומרת אלא מה אנשים עושים מזה:
The real issue is not Riley or what she said—after all, kids say the darndest things, truth from the mouth of babes and all that—but instead the how she was used by adults.
רדפורד טוען שהטרראם נובע מפרשניות נטולות ספקנות של המבקשים להשתמש בקליפ למטרתם, ומבקש להראות כיצד, כאשר מתייחסים לדבריה של ריילי ללא פרשנות, כל שנשאר הינם אבחנות בנאליות. זו הסיבה היחידה לניתוח הקר והעובדתי שהוא עושה לדבריה.
"רדפורד עושה אד-הומינם ענק בפוסט הראשון שבו הוא דן באריכות במניעים של אבא של הילדה הזו לפרסם את הקטע, ובשאלה למה הסרטון פופולרי."
אינני רואה כיצד דבריו של רדפורד לגבי מניעי אביה מהווים אד-הומינם. ראשית אינני מזהה ייחוס שלילי למניעים המועלים ושנית רדפורד אינו עושה שימוש בדברים אלו כדי להחליש או לפסול אי אלו טענות. לא במקרה דברים אלו מופעים בפסקאות האחרונות בהם רדפורד עובר לדיבור יותר רחב ומלא ספקולציות לגבי התופעה ומיקומה בחברה.
"מצד שני, הטיעון הכללי שלכם שלפיו כל דיון קר על עובדות הוא דיון ספקני "טוב", הוא מאוד בעייתי. יש הרבה מצבים שבהם התעקשות על נקודות, גם אם היא עובדתית ונכונה, מפספסת את התמונה הגדולה. "
לגבי המשפט הראשון,אין בכוונתנו להגיד שכל דיון קר על עובדות הוא דיון ספקני "טוב" אלא שדיון ספקני טוב מורכב מעובדות, טענות ולוגיקה סבירה המחברת בין הדברים. זאת להבדיל מ….למשל- קריאת שמות, האשמות ללא סימוכין או הסברים, הבעות דעה, טעויות לוגיות וכו'.
לגבי המשפט השני, אני מסכים. התעקשות על נקודות יכולה לפספס את התמונה. עם זאת, כאשר צד אחד בדיון יודע מה היא התמונה הגדולה שהשני מפספס, לדעתי, אין דרך יותר טובה לתקשר או לבסס זאת מאשר דיון ספקני מסודר. במקרה המדובר היו אלו רבקה ווטסון ומגיבי סקפצי'ק שהתקיפו טענות נקודתיות במאמרו של רדפורד בנוסף להתקפות אישיות והאשמות לגבי חוסר כנות וסקסיזם במקום לפרוס בפניו את אותה תמונה גדולה שכה מטרידה אותם. רדפורד לבסוף הבין מה עומד מאחורי ההתקפות בזכות הדיון הספקני המסודר שהתרחש באתר CSI. אני ממליץ לקרוא את דבריו האחרונים בנושא(יש לינק פה למעלה).
לסיכום, כתבתו של רדפורד אינה מוצלחת כ"כ בעיני אך הצורה בה הדברים מוצגים לגיטימית לטעמי והאש שמשכה אינו יותר מאשר תגובה רגשית המוזנת מפרשניות לא נכונות לדבריו וחוסר נכונות לנהל דיאלוג ברמה.