ספק סביר #97 – מוסיקאים זומבים, אוזניות אור וזברות
ספק סביר – תוכנית #97 – הוקלטה ב-11/02/2012
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
02:05 – מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?
08:35 – מוסיקאי אפריקאי חוזר לחיים
18:55 – מוסיקה משפיעה על מתיקות אלכוהול
25:50 – אוזניות אור להפגת דיכאון
3. פרוטוקול המחקר המקורי, והשינויים שנעשו בו במהלך המחקר.
45:20 – איפה טעינו, ופינת ההמלצה
49:35 – ספק סביר
והפעם – מחקרים מוזרים
1. בני זוג נהיים דומים זה לזה ככל שהם חיים יותר זמן ביחד.
2. נשים מוצאות גברים לבושים בשחור יותר מושכים.
3. דגי הארינג מתקשרים בינהם באמצעות נפיחות
ב-7.3 אתן כ-15 דקות במסגרת ערב הרצאות של WIZE. לפרטים נוספים.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
-
-
-
לא, לא, אני אקפיד על שימוש בשוט ואז יהיו *רק* פסים.
אי היכולת להבחין בין נמר לטיגריס זה אחד משני בלבולי החיות שהכי מעצבנים אותי – רבאק, יש לי בבית ספר ילדים שלם מלא תמונות של טיגריס והמילה "נמר". ארררג.למי שתוהה, הבלבול השני שהכי מעצבן אותי הוא בין ארנב לשפן.
אגב שפן- ישנה טענה ששמה הלועזי של ספרד – אספניה – נובע מבלבול דומה שמקורו בעברית עתיקה' שזה סתם מגניב.
https://en.wikipedia.org/wiki/Hyrax#Historical_accounts
-
-
-
#7 נכתב על ידי אורן (אחר) לפני 12 שנים
ואני בכלל יודע שהזברות לא מסוות את עצמן אלא מקשות על הנמר/טיגריס (לא רוצה להסתבך עם zipdrive) להבדיל בפרטים שונים ולהתבלבל תוך כדי המרדף. זבובים? זה מפריע רק לנו. תמיד רואים ילדים מאפריקה שדווקא מסתדרים טוב מאוד עם הזבובים. לא נראה לי שזו סיבה רצינית.
ירון, קראת לאור ה-LED אור קר, בהקשר של האפקט על המח. זה לא לעניין. כמו שציינתם בתוכנית הקודמת, מנורות ליבון לא יעילות – הן יותר מתחממות מאשר מאירות. לדים יעילים יותר ולכן פחות מתחממים (אבל לדים חזקים מאוד דורשים קרור ואפילו קרור מים).
אבל: לא ממש חשוב אם מקור האור מתחמם או לא. חשובה השפעת הפוטונים על הרקמה – אם בתהליכים פוטו-כימים, בחימום או אף באידוי הרקמה. ואורכי גל שונים חודרים, נבלעים ומתפזרים באופן שונה בגוף. דוגמאות: אור סגול לא ממש חודר לגוף, אור אדום חודר יותר ופוטונים של קרינת X (טוב, זה לא אור נראה, אבל עדיין-) חודרים בקלות.ואת המח אפשר גם להאיר מתוך הפה. אני בטוח שברק ימצא דרכים מעניינות יותר ומקומות מעניינים יותר להאיר…
-
נמר, צ'יטה או אריה, אין טיגריסים בטבע באפריקה שם חיות הזברות. ומישהו פה מעיר לי שכבר כמעט אין טיגריסים בכל מקום. עצוב.
בכל מקרה, זבובים לא רק מפריעים לזברות הן יכולים להעביר להם טפילים נוראיים כמו טריפנוזומות שיכולים לגרום למחלת השינה והם גם מוצצים את דמם, במצטבר זה יכול לפגוע קשות בזברה, יותר אולי אפילו מטריפה בידי נמר/אריה/ברדלס.
חוץ מזה יכול להיות שיש לפסים מספר תפקידים במקביל. מעניין לבדוק גם את זה. אפשר לצבוע מתוך עדר טבעי חלק מהזברות בלבן או בשחור ולשחרר אותן חזרה לטבע.
-
#9 נכתב על ידי אור ירושלמי לפני 12 שנים
יכול להיות שבעזה כבר עובדים על הניסוי הזה אבל בגישה קצת שונה?
http://www.mako.co.il/news-world/arab/Article-11718426e823421004.htm
-
-
-
#10 נכתב על ידי שי לפני 12 שנים
-
בפרפרזה על אריק איינשטיין: "דיברו עליה בפודקאסט הרבה דברים, והיא בכלל לא ידעה שהיא כזאת"… 😉
אפתח בווידוי: אני אוהבת להירדם תוך האזנה למשהו, ובשנים האחרונות אני הולכת לישון עם נגן המוזיקה שלי ואוזניות על האוזניים (לכל המודאגים, לנגן יש אפשרות להגדרת כיבוי אוטומטי והאוזניות הן כפתור, כשאני מתעוררת הן כבר מזמן לא באוזניים שלי). בשנה האחרונה אני נרדמת בעיקר עם פודקאסטים ושלשום נרדמתי עם תכנית 97 של ספק סביר (שאת תחילתה כבר שמעתי בשלבי ערות שונים; אולי באוטובוס, בהליכה או סתם בעת תליית כביסה או הדחת כלים :-)). הסתיים לו האייטם על האוזניות, אני חושבת שלקראת סופו כבר הייתי מנומנמת על סף איבוד ההכרה…כשהתחיל "איפה טעינו" התעוררתי קלות (אייטם חדש, אז לא צריך לחזור לאחור לבדוק מה פספסתי…) ופתאום אני שומעת trilliane עם האייקון של פול מקרטני… :-0 לרגע חשבתי שאני כבר חולמת והזיתי את זה, אז כשהתאוששתי מההלם הקל העברתי קצת אחורה והם אמרו את זה שוב, בהקלטה, לא דמיינתי! תשמעו, זה היה ממש מגניב… הסמקתי לי בחשכה, ואתמול השמעתי את זה בהתלהבות לבנזוג, שיתבוסס גם הוא ב-15 שניות התהילה שלי.
אז תודה לכם בחזרה! אני ממש נהנית להקשיב לכם ולהשכיל את עצמי, וההשקעה השבועית שלכם מרשימה אותי מאוד, זה לא מובן מאליו. חזקו ואמצו, יישר כוח!
-
#14 נכתב על ידי אור ירושלמי לפני 12 שנים
-
#15 נכתב על ידי עובר אורח לפני 12 שנים
בטח אתם לא תראו את הטוקבק הזה, אבל ליתר ביטחון אני אשאל…
לא בדיוק הבנתי את הבעיה בטענה שלכם על המחקר בנוגע לאוזניות האור, על כך שתיאור הקבוצה שונה לאחר שהגיעו הממצאים.
נכון שזה לא סטנדרטי, ולא עובד במסלול של היפוטזה וההוכחה שלה, אבל אם באמצע הניסוי אתה מגלה שההנחות הראשוניות היו שגויות ושלמעשה מה שהחשבת כפעולה בעלת אפס השפעה היא למעשה מאוד משמעותית (אפילו אם אינך יודע מדוע)- אתה לא יכול לקרוא לזה קבוצת ביקורת.מה שכן, במקרה כזה באמת חסר מדד השוואה והם היו צריכים להביא אנשים שלא עושים שום דבר מיוחד ומתנהגים כמו שהם תמיד התנהגו במשך כל חייהם.
תודה על ההתייחסות אם תגיע כזו.
נ.ב חבל שאין לכם (או שפיספתי אותו למרות שחיפשתי), חלון כזה שמציג תגובות אחרונות לפי הסדר. ככה אנשים יכולים להגיב לכל פרק שלכם בכל זמן שהוא ותמיד לזכות להתייחסות מצד שאר הגולשים. כמו בכל פורום.
-
היי, תודה על התגובה.
בנוגע לחלון תגובות אחרונות, אכן יש (צריך לבחור את בועת התגובות. יתכן שאנחנו צריכים להבליט את זה יותר):
https://img.skitch.com/20120616-qru5sw6aebptswa2pc9u57s13u.jpgבנוגע לבעיה עם המחקר, יש שתי נקודות:
1. העובדה שעוצמת האור הנמוכה השפיעה פחות מעוצמת האור הבינונית פוגעת באופן מהותי בטענה שלהם למכניזם הפעולה. הייתה אמורה להיות קורולציה בין מידת ההארה למידת השיפור. העובדה שלא הייתה קורולציה /מחלישה/ את הטענות שלהם, לא מחזקת. כלומר, כרגע הניסוי הזה הוא ראיה נגד המוצר, לא בעד.2. יש פגם מהותי בשינוי פרוטוקול הניסוי והתאמתו במהלך זמן הניסוי לנתונים שמתגלים. לא ככה עושים מדע, ובהחלט יש סיבה לכך. הרעיון הוא שאמורים להגיע לניסוי עם תאוריה כלשהי, והניסוי אמור להפיק תוצאות שמחזקות או מחלישות את התיאוריה.
כאשר משנים את התיאוריה תוך כדי הניסוי, המשמעות בפועל של מהלך כזה הוא שבמקום להשתמש בתיאוריה כמנבאת לעתיד, הופכים אותה לפרשנות במבט לאחור של המידע.
הבעיה היא שמאוד קל להמציא פרשנויות לסט מידע במבט לאחור, ולכן התהליך המדעי לא משתמש בטכניקה הזאת לבניית תיאוריות מדעיות. פשוט קל מדי למצוא קשרים כשאתה סתם מחפש כל קשר בעולם. אם אתה לא מגיע עם מטרה מוגדרת מראש, קשרים וקורולציות יצוצו על ימין ועל שמאל, ובפועל תוכל להוכיח כל מה שרק תרצה.בקיצור, זה מגונה ברמת התיאוריה, הפרקטיקה, הפילוסופיה והאתיקה
-
-
#17 נכתב על ידי עובר אורח לפני 12 שנים
לגבי חלון התגובות Don't I feel foolish?…
יש לי רק עוד שאלה אחת לגביו, יש איזו אפשרות לראות רשימת תגובות ארוכה יותר ולא בפורמט שהתגובות נמצאות בו עכשיו? (אגב, מה זה? זה לא פלאש).
כי כשאני לוחץ בערך 10 פעמים על "הצג עוד" המחשב שלי מתחיל להאיט…1. אכן נראה שאין להם כל כך מושג לגבי המכניזם, אבל ישנם דוגמאות למכביר בהיסטוריה של המדע (ובייחוד ברפואה) שבהם השתמשו במערכות ללא הבנה של המכניקות אלא רק על סמך תצפיות שזה עובד.
כמובן שמבלי קבוצת ביקורת זה לא שווה הרבה, אבל אם הבחנת שכל מי שטופל ברמת אור 4 לפתע הבריא ממחלתו, בהנחה שכל שאר המשתנים קוזזו, אתה יכול לתת תחזית די מדויקת שכל מי שיפעיל את המכשיר ברמת אור 4 יקבל את אותו האפקט שנרשם בניסוי.2. הממ…. זאת גמובן נקודה נכונה… מה שהם היו צריכים לעשות זה לערוך את הניסוי מחדש הפעם עם התיקונים בציפיות, אבל האם במקרה הספציפי הזה, תוך התעלמות מהתאוריות שלהם (שבאמת לא עמדו בסטנדרט המדעי), אנחנו לא יכולים לומר שקיבלנו תועלת? לא קיבלנו מידע לגבי השלכות כיוונון המןצר לרמה 4?
תודה.
-
- רישום לרסס תגובות
- ספק סביר – תוכנית #168 – גראס וסכיזופרניה
- ספק סביר – תוכנית #167 – ההיסטוריה של טיפולי המרה
- ספק סביר – תוכנית 165 – שחזורי פסיכולוגיה
- ספק סביר – תוכנית #164 – טיפול בשתן
- ספק סביר #163 – Wear Sunscreen
- ספק סביר #161 – רצח בבנגלדש, מכות באוסטרליה, וכיף בכללי
- ספק סביר #160 – האם קאנביס ממכר, והאם משהו בכלל ממכר?
- ספק סביר – תוכנית #159 – נהיגה עם מריחואנה וחוקן אקונומיקה לאוטיזם
- ספק סביר – תוכנית בונוס #15 – Fucking monkeys
- ספק סביר #157 – מחקרים שובניסטיים וחיסון חצבת קסום
תוכנית מצויינת! לגבי הזברות, זכורה לי כבר מילדות התיאוריה שזו הסוואה נגד זבובים צה-צה, מפתיע שלקח כל כך הרבה זמן למישהו לנסות להוכיח את זה בצורה כה פשוטה.
לגבי אוזניות האור אייטם מבריק! הניתוח של ירון ושאר הצוות היה מענג. קשה לבנות קבוצת ביקורת למוצר שכזה, למשל שלא פולט אור כי המטופל יראה (או לא יראה) זאת ישר. צריך שהמכשיר ישנה את עוצמת האור רק בתוך האוזן.
היחידה למדידת אור נקראת לומן.
וכן, חלבוני מוח רגישים לאור (וגורמים להפעלה של תא העצב?)?! זה נשמע משונה ממש, אני יודע שכדי ליצור תאי עצב רגישים לאור צריך ליצור יצור טרנס גני עם גנים ממדוזה למשל, אפשר בבקשה קישור או שם של החלבון המסויים?
וכן לגבי החומר שמופרש במוח הוא מלטונין והוא מיוצר כאשר אין חשיפה לאור דרך העיניים. החומר, לפי מיטב זיכרוני, נועד לסדר את המחזור היממתי, הצירקדאני, של המוח. ומחזור זה הוא שנפגע כאשר נחשפים לתאורה מלאכותית בלילה. פרופ' חיים אברהם סיפר לנו שבעבר הוא היה נוטל מלטונין בכדורים כדי לקיים מחזור טבעי למרות השינויים בסביבה. לדעתו שינויים במחזור הצירקדאני יש השפעה עצומה על הגוף כולל השפעה על התפתחות תהליכים סרטניים.
באופן מעניין הגרעין העל־תצלובתי (ויקיפדיה, בייבי, ויקיפדיה) האחראי על מחזור המלטונין הוא חלק מההיפותלמוס והוא ממוקם פחות או יותר בתחתית המוח בציר מעלה/מטה ובציר ימין/שמאל, ובערך באזור האוזניים בציר גחוני/גבי. אולי יש לאור חזק מאוד יכולת לחדור ולהשפיע? אולי?
[ירון, משום מה לא הצלחתי להגיב מהדפדפן המובנה של אנדרואיד וכן מכרום בטא לאנדרואיד]