ספק סביר #110 – חיסון לאלצהימר, בריאתנות בקוריאה, וחדשות מפחידות
ספק סביר – תוכנית #110 – הוקלטה ב-15/06/2012
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה (תתעלמו מהבלבול בתאריכים)
01:20 – חיסון לאלצהיימר
06:45 – דרגון X – החללית המסחרית הראשונה השלימה משימה ראשונה
08:50 – דרום קוריאה מורידה ראיות אבולוציוניות מספרי הלימוד
19:30 – סיפור קל על הטעיית סקרים
22:05 – מיתות עקב העדפת תפילה על טיפול רפואי
1. המשפט באוקלהומה.
29:20 – עכבישים וזומבים!
1. כתבה היסטרית על מתקפת העכבישים.
2. כתבה ספקניות יותר בנושא העכבישים.
41:45 – ספק סביר
והפעם ניסויים מדעיים רגישים
1. רשת סיסמולוגית ביפן נאלצה להעלות את רף הרגישות אחרי שקלטה צמיחת שורשים כרעידות אדמה.
2. המאיץ ב-CERN צריך להתחשב במעבר הירח בשמיים והשינויים השעתיים בתנאי הגאות בעקבות זאת.
3. ניסויים לגילוי ניוטרינו מתבצעים קילומטרים מתחת לפני האדמה.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
-
-
#2 נכתב על ידי trilliane לפני 11 שנים
אוי, מה עשיתי לעצמי! עכשיו במקום ללכת לישון אני צופה בקטעים דגולים ביוטיוב!
(למשל: http://www.youtube.com/watch?v=cEo8sjnU8Jo )
וזה לא שאין לי את הסדרה ב-DVD על המדף, כן? 😛-
#3 נכתב על ידי דימה לפני 11 שנים
-
-
-
#5 נכתב על ידי trilliane לפני 11 שנים
לגבי "אמת או ספק סביר" (זהירות ספוילר)
את השלישי על הניטרינו ידעתי; אם כי זכרתי בריכות "סבון" ולא בריכות מים וזכור לי שקראתי שממקמים אותן בכל מיני מכרות נטושים או משהו כזה. אבל אולי גם זה כבר לא מדויק… זה ידע ישן ולא מתוחזק.
אני מצליחה לא רע בכל פעם שאתם שואלים שאלות שקשורות לאסטרונומיה / אסטרופיזיקה… ואיכשהו תמיד מצפה שגם לחברי הפאנל יהיה יותר קל (מה, זה מה-זה בסיסי, לא? ;-)) ומופתעת לגלות שלא… (נראה לי שאסטרונומיה היא לא הצד החזק בתכנית).-
אני זכרתי בריכות מים כבדים. לפי ויקיפדיה יש באמת כל מני סוגים: מים, מים כבדים, כלור או גאליום. כל סוג חומר מיועד למדידות מסוג אחר.
לא ניתן "לראות" ניטרינו בצורה ישירה, אלא רק את ההשפעה על חומר שבו הוא פוגע. לכן "מסתירים" את מתקן המדידה מקרינה קוסמית שעלולה לגרום לאותן תופעות כמו הנייטרינו וכך לתת מדידות שווא.
רוב הניטרינו חולף דרך החומר (ודרך כל כדוה"א) בלי לפגוע בכלל, אבל גוף נוזל גדול מוקף במכשירי מדידה עשוי (ואכן מצליח) לגרום לניטרינו בודדים לפגוע בחלק מהאטומים המרכיבים אותו. תוצרי הפגיעה יוצרים חלקיקים או איזוטופים שאותם אפשר לזהות באמצעות החיישנים.
-
-
#7 נכתב על ידי רותם לפני 11 שנים
לפחות בדרום קוריאה יש דיון – האם ללמד על האבולוציה.
בישראל אין דיון פשוט לא מלמדים.
http://www.hayadan.org.il/only-515-pupils-in-israel-examin-in-bagrut-in-evolution-040212/יכול להיות שאנחנו כספקנים צריכים לעשות משהו.
-
#9 נכתב על ידי shlomix לפני 11 שנים
הייתי מאוד רוצה לקחת חלק בפעולה לשינוי המצב הזה. לפחות העלאת המודעות בשלב ראשון.
כל מה שאני מצליח לחשוב עליו זה לכתוב מכתב תמיכה לח"כ ענית וילף.
אם יש למישהו רעיון יצירתי יותר, בדגש על פעולה מתואמת שתותיר אימפקט, זה יכול להיות רעיון טוב לרתימת כוחה של הקהילה שנוצרה סביב הספקנות בארץ לנושאים המקומיים שאמורים להדאיג אותנו.
-
#10 נכתב על ידי shlomix לפני 11 שנים
בפרק הזכרתם את הנושא של "פאזה ראשונה בניסויים קליניים" כאילו זה ברור לכולם שיש מספר פאזות ומה התפקיד של כל פאזה. קראתי קצת בויקיפדיה כדי להבהיר לעצמי במה מדובר אבל אני חושב שזה יעניין את כולם להרחיב בנושא של ניסויים פרה-קליניים/קליניים ומה תפקידם במחקר המדעי-רפואי.
יצא לכם הרבה לדבר סביב זה אבל לא על זה. -
#11 נכתב על ידי ezak לפני 11 שנים
-
#12 נכתב על ידי אלי לפני 11 שנים
למה להתלונן על חברות מסחריות והסקרים (שקרים) שלהן כשה BMJ מפרסם סקרים כאלו:
http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1753280http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1134845
לא שאי אפשר לעשות סקרים כאלו, פשוט אסור להגיע מהם לשום מסקנות.
-
-
#14 נכתב על ידי אלי לפני 11 שנים
את בהחלט יכולה לראות טלוויזיה ללא חשש.
זה פשוט דוגמא ל"מחקרים" ואיך שמדע התזונה\בריאות הציבור, הפך לכלי תעמולה, והזניח את השיטה המדעית. מתברר שאפשר בימינו לאסוף אינפורמצייה (ע"י סקר) על קורלצייה בין שתי תופעות ואז בצורה שרירותית ובניגוד מוחלט להיגיון הפשוט להחליט על סיבתיות מסויימת לפי דעות פרטיות אופנות וכ"ו, לטעות בצורה קונסיסטנטית בכל ניבוי (nurses health study – הלינק השני) – ועדיין להיחשב למדען רציני ולהיתפרסם בספרות ה peer-rview הרצינית ביותר( BMJ JAMA)- ולקבוע ולהשפיע על מדיניות, בצורה הרסנית – התוצאות ניכרות לעין.
אני אוהב לצחוק על הומאופטים וראליים וכ"ו כמו כל אחד אחר, ולכן נהנה להאזין לתוכנית – אבל לדעתי שווה לנסות לטפל בנושאים יותר "משמעותיים", זה בבחינת "והיה מחננו טהור" – ולטהר את cargo cults האלה מהמדע – זה כמובן מאד מאד קשה ולא חד משמעי.
-
-
-
#15 נכתב על ידי אמיר אריאל לפני 11 שנים
לגבי אבולוציה. במדע ללא ספק יש main stream ואז יש את כל ה-side streams , שלפעמים אבל רק לפעמים יש בהם משהו מאד מאד מעניין ונשמע נכון. לא כדאי להזניח אותם לחלוטין (כמו שנאמר כבר: לשמוע את הראלים רק כדי "לצחוק"). אבל חוץ מהבריאתנים וההתפתחותנים, יש גם את דרך האמצע – ההתערבותנים. מישהו בדומה ל- Lloyd Pye, אני יודע שחלק ממה שהוא אומר זה קצת הזוי , אבל חלק אחר לא ולא!!! אשמח אם תקדישו לו ולרעיונות ההתערבות מעט יותר זמן (לדוגמא: http://www.youtube.com/watch?v=l4TKCNKaJPQ )
יש שם המון רעיונות שגורמים לך לעשות הממממ…. בנוסף, למשל, האבחנה בין מיקרואבולוציה (שינויים במקור של הציפור..) לעומת מקרו אבולוציה , שנטען שאין לה הוכחות של ממש. אין ממש הוכחות ליצירת מינים חדשים. פה ושם יש איזה בדל של משהו, אבל אין אלה הוכחות של ממש. צחוק צחוק , אבל תקשיבו .-
לא צפיתי, אבל מי שטוען שאין מקרו אבולוציה לא מבין מהי אבולוציה ברמה הבסיסית ביותר. הרי איש אינו טוען שמין אחד עבר שינוי מהפכני ופתאום נהיו שניים; להפך! הרבה שינויי מיקרו לאורך ה-ר-ב-ה שנים יוצרים שינויי מאקרו, שינוי כזה שבסופו של דבר יש שני בעל חיים דומים (ולא חסרות דוגמאות כאלה) אבל הם כבר אינם יכולים להזדווג ולהעמיד צאצאים פוריים ולכן מוגדרים כמינים שונים. זה יכול להיות מקור מעט שונה של ציפור ובהמשך שוני גם בכנפיים, בצבע ועוד, וכשהשינויים הגנטיים (באללים) מצטברים עוד ועוד בסופו של דבר מתקבל מצב שבו יש שני מינים שונים.
-
#17 נכתב על ידי אמיר לפני 11 שנים
-
#18 נכתב על ידי trilliane לפני 11 שנים
לגבי ממצאים על מאובני מעבר, קראתי דווקא מאמר מעניין בנושא במגזין גלילאו לפני כשנתיים וזכור לי ממנו אחרת. בהחלט סביר בעיניי שקשה יותר למצוא מעבר שלא שרד כמין נפרד (אלא המשיך והתפתח הלאה). בכל מקרה, אני מניחה שעבור מי שכבר משוכנע שאין אבולוציה לא משנה כמה מאובנים יימצאו, זה לעולם לא יהיה מספק…
כבר שמעתי רבנים (מחזירים בתשובה בעיקר) שטוענים שלא ייתכן שניתן ללמוד את כל הדברים שלומדים ממאובני דינוזאורים (ממאובני דינוזאורים). אין להם השכלה פלאונטולוגית חלילה, אבל זה לא מונע מהם לפסול ולשלול את מחקריהם וממצאיהם של האנשים שכן התמחו בתחום.
למה הכוונה ב"מינים חדשים פשוט מופיעים"? באילו מינים מדובר? עד כמה הם שונים מהמינים שהיו לפי האירוע?
-
-
-
-
#19 נכתב על ידי אמיר לפני 11 שנים
אני גם קראתי את המאמר הזה (ואני צריך לחזור ולנתח אותו באמת) אבל גם שם ניתנו מעט מאד "הוכחות לכאורה", כלומר מספר דוגמאות שלא ממש מראים בצורה חד משמעית מין מעבר , אלא זה פתוח לספקולציות. לגבי המשוכנעים שאין אבולוציה, צר לי עליהם אבל הם מסוג האנשים שנופלים לבור ופשוט נגמר להם הכח והם נשארים שם (אולי נוח להם בבור 🙂 ) . אני לא חושב שאבולוציה אינה נראית כעובדה מוגמרת ברורה כשמש לכל עין חדה מספיק ומוח חקרני מספיק, אבל נראה שיש כאן עוד משהו (אלמנט שנוטים לפסוח עליו) והוא נקרא "התערבות". כלומר, האפשרות שבכל שלב באבולוציה יכלה להתבצע התערבות חיצונית, כגון זו שאנו עצמנו מבצעים בטבע כיום, כגון הנדסה גנטית של עגבניות להארכת חיי מדף!
הרבנים שטוענים מה שטוענים כמובן שקועים עמוק באג'נדה שלהם ואין להזיזם ממנה. למי אכפת כרגע.
"בהופעה הפתאומית" הכוונה היא לתקופה ארוכה יחסית אלינו אך קצרה מבחינה גאולוגית, כגון: הפיצוץ הקמבריוני או המפץ הקמבריוני. -
#21 נכתב על ידי אמיר לפני 11 שנים
אין כאן שום עניין של אמונה. באותה מידה שאומרים שאם יש מספיק מאובנים להוכיח משהו, כך גם אם יש מיליוני (מיליוני) עדויות מאנשים במאה שנה האחרונות, החל בילדים (תמימים לכאורה) וכלה בקציני צבא ומדענים לקיומם של חיים אינטליגנטיים שיצרו ויוצרים קשר עם כדור הארץ, ממצאים מתקופות קדומות, תמונות וסרטים המראים עבמ"ים ועוד ועוד. גם כמות זו של ממצאים, שחלקם הגדול אינו ניתן להפרכה בקלות שכזו, עשוי לשמש כסימן חיובי למחקר רציני בכיוון הזה ( של התערבותנות ). לא מדובר באיזה משהו ערטילאי שאינו ניתן לתאור מדעי פשוט (תער אוקאם), אלא ב- common sense . (ודרך אגב ההתערבות אינה תמיד שמימית).
נ.ב. לגבי הבולד אין לי מושג , זה לא מכוון.
-
#22 נכתב על ידי אלי לפני 11 שנים
התערבות חיצונית לא מפרה כמובן את תאוריית האבולוצייה, כפי שהנדסה גנטית מודרנית אינה מפרה אותה, פשוט שתי דברים לא קשורים, היא רק דוחפת אחורה אולי לכוכב אחר את התופעה שצריך להסביר ללא שום התערבות – מוצא המינים.
אבל תאוריית האבולוצייה אינה זקוקה להתערבות או אפילו פאנספרמייה על מנת להסביר את כל התופעות הקיימות – לכן זו הנחה חזקה מאוד, מיותרת מאוד, ומזיקה מאוד למחקר (איך תחקור מקרים סינגולריים של התערבות חד פעמית של תבונה מעבר ליכולתינו כיום) – לכן יש לזה את כל החסרונות של דת, ללא היתרונות, ז"א הבגדים המגניבים והטקסים המבדרים, ואפילו לא קהילה תומכת, תחושת שייכות וגיבוש נגד אויב.
בקיצור, תצטרך לספק ראיות חזקות מאוד כדי שיהייה שווה בכלל להתייחס לזה.
לגבי "מליוני" הראיות עוד לא שמעתי משהוא שבאמת נשמע רציני, ואני די עוקב אחרי הנושא, אורות פה ושם – זה לא רציני, ויכול להיות כל דבר.
לעומת זאת ל"transitional species" יש די הרבה: התפתחות סוסים ממכרסמים די קטנים, לוויתנים ממיונקים יבשתיים, דו חיים מדגים, בני-אדם מודרניים מקופי אדם, ציפורים מדינוזאורים – אף על פי שדוגמא אחת בהחלט מספיקה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Evolution_of_the_horse
http://en.wikipedia.org/wiki/Evolution_of_cetaceans
http://en.wikipedia.org/wiki/Evolution_of_birds
http://en.wikipedia.org/wiki/Human_evolution -
#23 נכתב על ידי אמיר לפני 11 שנים
זה נחמד: 'תופעה שצריך להסביר ללא שום התערבות – מוצא המינים.' אתה מניח מראש שצריך. שום דבר לא צריך. שוב, חסרי ההשכלה ששוללים את תאוריית האבולוציה כשלעצמה, אינם מעניינים באופן מיוחד (אף על פי שישנה גם אבולוציה תרבותית (ממים (memes)). אף אחד לא דיבר על הצורך בהתערבות כלשהיא, אלא על תופעות רבות שמצביעות על התערבות כזו בזמנים כאלה או אחרים. באותה מידה שבני אדם השתלטו על
יבשות אחרות, יכולים חייזרים להשתלט על כוכבי לכת אחרים (ואנחנו מתחילים לעשות זאת כבר).
כבר יש מחקר מקיף בכל העולם (כולל סין, רוסיה, ארה"ב ועוד). אף אחד לא אמר שזה מעבר ליכולותינו. ולא מדובר על הראלים (טקסים וכו'). מדובר על מחקר , החל במחקר צבאי מסווג של כלי תעופה,נשק, טלפורטציה (לא טלקינסיס במובנים הרוחניים וכו'), וכלה במחקרים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, מחקרי היפנוזה למיניהם וכו' שמצביעים על תופעות מעניינות, כגון זכרונות מדוקדקים של חוויות שלא נחוו במציאות חייו של הנבדק,
כולל ידע (כגון ידיעת שפה) שהנבדק לא למד מעולם. אני כמובן מדבר באופן כללי מאד על הנושא. עם כל הכבוד, יש הרבה מאד מחקרים וממצאים שלאדם רגיל פשוט אין גישה אליהם וצריך לקחת את זה בחשבון. למשל האפשרות שהצבאות המתקדמים משתמשים בטכנולוגיה שמצאו שמקורה אינו אנושי.
לגבי ראיות:
אמנם כל סרטי ותמונות העבמים שרואים בהן נקודות ונצנוצים, אינם ממש מעניינים, אבל יש מדי פעם דברים שכן נראים מעניינים, סתם על הדרך:
http://www.marsanomalyresearch.com/
http://www.disclosureproject.org/
http://www.sitchin.com/אני כמובן לא קונה את כל מה שמוכרים שם, אבל ככל שמעמיקים בנושאים וקוראים בין השורות , ניתן להבחין בסדר פנימי , בהגיון פשוט ובריא שעומד מאחורי כל זה. הסיווג של מידע, הסתרה של פרטים ושימוש בתוכנות אוטומטיות לטשטוש, עדויות של אנשים בעלי מעמד מכל העולם (שיש להם מה להפסיד) – טייסים – מדענים – קציני צבא גבוהים – עובדים ממשלתיים וכן גם סתם אנשים רגילים כמוך וכמוני, ממצאים כגון אבנים ענקיות עד
150 טון שפשוט הונחו כאילו היו חצץ במקומות גבוהים במיוחד או שקשה להגיע אליהם (בעל בק, דרום אמריקה וכו'), מיתולוגיות מפורטות ועוד. את הכל ניתן להסביר הסברים מדעיים וטכנולוגיים בצורה פשוטה והגיונית, אך אשר מערבת גורמים אינטליגנטיים נוספים לבני אדם.
1 -
#24 נכתב על ידי אמיר לפני 11 שנים
לצערי לפחות שני לינקים לא ממש אמינים: disclosure project (סטיבן גריר) , שהוא כנראה שרלטן לא קטן:
http://www.abovetopsecret.com/forum/thread867488/pg1
וגם הלינק הראשון לא משהו, אף על פי שיש בו כמה תמונות מעוררות מחשבה.. כמו כן הלינק השלישי. -
- רישום לרסס תגובות
- ספק סביר – תוכנית #168 – גראס וסכיזופרניה
- ספק סביר – תוכנית #166 – מחקרים בעייתיים ותקשורת מסייעת
- ספק סביר – תוכנית #164 – טיפול בשתן
- ספק סביר #163 – Wear Sunscreen
- ספק סביר #162 – זיכרון ומריחואנה
- ספק סביר #161 – רצח בבנגלדש, מכות באוסטרליה, וכיף בכללי
- ספק סביר #160 – האם קאנביס ממכר, והאם משהו בכלל ממכר?
- ספק סביר – תוכנית בונוס #15 – Fucking monkeys
- ספק סביר #158 – מיתוסים על גראס, חדשות חלל ומדיניות דיווח חדשה למחקרים
- ספק סביר – תוכנית בונוס #13 – House of Numbers
לגבי הסקרים, אני לא חושבת ששאלה כללית על החברה היא בלתי סבירה. אולי זה קצת מוקדם מדי לשביעות רצון כללית, אבל התרשמות עד כה יכולה להיות ללקוח גם מהחברה, למשל מהתנאים שהוא קיבל (בעולם אידאלי הלקוח גם היה טורח לקרוא את ההסכם… רק מעטים עושים זאת בפועל, כמובן).
בכל מקרה, למיטב ידיעתי הסקרים מהסוג הזה הם לא אלה שהחברות משתמשות בהם לפרסומים (אלה לרוב סקרים שמוזמנים במיוחד לשם כך) אלא סקרי משוב על נציג מסוים (זה חלק מהיעדים שצריך לעמוד בהם והציון משוקלל לבונוס). עבדתי כנציגת שירות בחברה סלולרית, וכל עובד שבא במגע עם לקוחות (נציג שירות ו/או מכירה) נסקר מדגמית. מכיוון שעבדתי בשירות לקוחות אצלי אלה לא היו לקוחות חדשים בד"כ (אז הייתה להם פרפסקטיבה משמעותית ורלוונטית) אבל מטרתה של שאלה כזאת היא להפריד את הנציג מהחברה ולבדוק איך הלקוח תופס כל אחד מהם, אם הוא יודע להפריד, אם יש השפעה של הנציג על תדמית החברה וכו'. יש לא מעט מקרים שבהם הלקוח מרוצה מהנציג ספציפית אבל כועס על החברה, או להפך.
טבעי שאם מדובר בלקוח חדש הרושם מהנציג ישפיע על הרושם מהחברה, כי בינתיים אין ללקוח רשמים אחרים; אם זה אכן כך זה דווקא טוב (גם לנציג, אגב). כמובן, מי שלא רוצה לענות לא חייב לענות… אבל ממה שאני מכירה ויודעת אין כאן ניסיון לרמות.
מה שכן, אני בהחלט מסכימה עם הטענה שסקרים זו אמנות ושאפשר לנסח סקר כך שיניב את התוצאות הרצויות… את התכנית המסוימת של פן וטלר בנושא לא ראיתי (הם התחילו קצת לעצבן אותי במינונים גבוהים, לצערי גם להם עצמם יש לא פעם דברי בולשיט) אבל שנים רבות לפניהם סר המפרי הדגים זאת (על ברנרד) כפי שרק הוא יודע… 🙂
http://www.youtube.com/watch?v=G0ZZJXw4MTA
הו, איזה כיף שיש יוטיוב! 😀