אשליות ועיוותי תפיסה

לפתרון ולהסבר »

הרקע של כל התמונה הוא לבן, אך איך נתפס הרקע של הגלים הכתומים?

והנקודות המרצדות:

תמונת שחור-לבן. מאיפה הגיעו הנקודות המרצדות באדום?

אשליות של חוש השמיעה

אשליות ויזואליות מאוד נפוצות, וסביר להניח שכולכם נתקלתם בגרסה זו או אחרת של האשליות שהבאנו. אשליות שמיעה, לעומת זאת, נדירות יותר (או לפחות התפוצה שלהן היא כזו), ולכן אנשים מופתעים יותר כשהם נתקלים בהן. אשליות השמיעה לרוב נשענות על מנגנונים דומים לאשליות הראיה: זיהוי תבניות היפראקטיבי, תפסית פרטים ביחס לפרטים אחרים, וניסיון של המוח לחזות את העתיד.

האשליה הבאה מדגימה זאת ע"י העתקת מדרגות פנרוז מהמימד הויזואלי למימד האודיטורי. נגנו את הוידאו הבא מספר פעמים ברצף:

התנגשויות ערוצי מידע

חלק ניכר מהאשליות ועיוותי התפיסה שאנחנו חווים ביום יום לא נובעות מחוש אחד "שמשתגע", אלא מהתנגשות הקלט ממספר חושים, או מזליגה של ניתוח קלט מחוש אחד לחוש השני. לתופעה זו, בה החושים "זולגים" זה לתוך זה ומשתלבים קוראים סינסטזיה, ועל אף שלרוב שמים לב אליה רק בתופעות קיצוניות (יש אנשים שרואים ריחות וטועמים אותיות), היא משפיעה על כולנו.

דוגמה מעולה להתנגשות חושית שכזו מגיעה מאפקט מקגורק, כפי שניתן לראות בסרטון הבא, שמדגים ומסביר אותו:

דוגמה נוספת וחזקה מאוד להתנגשות בין שני ערוצי מידע במוח (אם כי לא לסינסטזיה כשלעצמה) מגיעה מאפקט סטרופ, המדגים את הקושי באמירת שם של צבע, המופיע כמילה המתארת צבע אחר. נסו למדוד את עצמכם – כמה זמן לוקח לכם להגיד את שמות הצבעים (לא המילים) המופיעים בתמונות הבאות. בהנחה שאתם לא יודעים ערבית, אתם תצליחו להגיד את שמות הצבעים בתמונה השניה במהירות גבוהה בהרבה לעומת הראשונה:

אם אתם יודעים ערבית לא תצליחו להתגבר על האפקט ותאלצו להשתמש בדוגמה המשלבת אנגלית ונרווגית (בהנחה סבירה שפלח הקוראים שיודעים עברית, ערבית, אנגלית ונרווגית נמוך יחסית).

מהמוח לחושים

כולנו מכירים אשליות חושיות, הדברים המעניינים יותר מתרחשים בכיוון ההפוך – כאשר מידע מוקדם שיש לנו במוח משפיע על התפיסה החושית שלנו.

לדוגמה, האם הייתם אומרים שמדובר בנערה יפה?

כנראה שהתשובה היא לא – מדובר בבחורה עם יד די גברית.

אם כי אם תסתכלו בקפידה תוכלו לראות שזאת לא יד – אלא מדובר ברגל של מישהו שנמצא בצד התמונה. היות והמוח שלנו מצפה למצוא במיקום הזה יד, אנחנו (או לפחות רובנו) רואים שם יד.

כחוויה מתקנת, האם הייתם אומרים שהבחורה האמצעית היא בחורה מהוגנת?

התשובה היא לא – מי מצטלמת כש… בית השחי של חברה שלה חשוף באופן כל-כך לא מהוגן. גם פה מתרחשת תופעה זהה. זו לא אשליה אופטית כלשעצמה, אלא השלכת הציפיות הפנימיות שלנו על העולם אותו אנחנו רואים.

כמובן שמקרים כאלו לא מתרחשים "סתם". אם במקום בית השחי היה מופיע בתמונה ברווז, המוח שלנו לא היה יכול להשליך את הציפיה שלו על התמונה, והאשליה לא הייתה נוצרת. הסיבה שהאשליה עובדת במקרים האלו, הוא שבנוסח לציפיה הזו, המוח שלנו מזהה בבית השחי וברגל תבנית מסויימת, המתאימה לציפיה. למצב הזה, בו המוח שלנו קופץ ומזהה תבניות ומשמעות קוראים פרדוליה (אפילו עסקנו בה בתוכנית 2, ולאורך הנושאים בתוכניות האחרות).

אנחנו מזהים תבניות בכל מקום, ברמות שונות של הצלחה וביטחון. אבל יש תבנית אחת שצרובה כל-כך עמוק במוח שלנו, שאנחנו משליכים אותה כמעט על כל דבר במציאות:

לא רק שאנחנו מזהים בתמונות האלו פנים, אנחנו אפילו מייחסים להם רגשות, ואף כוונות (כמה מכם בוטחים בגג בתמונה למעלה?). הקפיצה לתבניתיות הזאת כל-כך עוצמתית, עד שאפילו אוסף קווים וצורות אבסטרקטיות יכולות להפוך לאנושיות בתוספת של נקודה פשוטה אחת:

*הדוגמה הנ"ל נלקחה מספרו המעולה של Scott McLoud – Understanding Comics

Priming

תבניות אלו צרובות בנו מלידה – יש יתרון אבולוציוני רב ביכולת לזהות פנים במהירות, עד כדי כך שאנחנו כבר מזהים פנים גם במקומות שהם לא קיימים. אולי אנחנו יכולים ללמוד תבניות חדשות באופן שישפיע על החוויות העתידיות שלנו. לתופעה הזאת קוראים Priming – דריכה תודעתית.

לדוגמה – באיזו שפה המילים בשיר הבא?

יכול להיות שחלקכם זיהה מילה או שתיים, ואם תשמעו את השיר שוב אולי תזהו אותן באופן שונה או אחר.

אבל, ברגע שנטען את המילים שאנחנו אמורים לשמוע (נבצע Priming), לא תוכלו לשמוע את המילים בשום אופן אחר. הקרינו את הסרטון הבא, ובדקו האם אתם יכולים לשמוע את מילות השיר באופן השונה מהכתוב:

החלק המעניין ביותר בכל התהליך, הוא שמהרגע שראיתם את המילים, לא תוכלו יותר להקשיב לשיר המקורי מבלי לשמוע אותן (נסו בעצמכם – הפעילו שוב את קובץ הסאונד ללא הוידאו, ותנסו לא לשמוע את המילים שהופיעו בוידאו).

מיקוד במטרה הוא סוג חזק לא פחות של Priming, שעשוי להשפיע באופן מהותי על התפיסה שלנו, כפי שמודגם בסרטון הבא (גם למי שמכיר את הקונספט שווה לצפות עד הסוף):

באופן דומה – האם אתם יכולים לזהות את הרגע המדוייק בו צבע הקלף משתנה בסרטון הבא?

חוקרים שבדקו את התופעה מצאו כי "עיוורון לשינויים" נפוץ למדי, ומתרחש גם בסיטואציות יומיומיות "מחוץ למעבדה" וללא מדיום טלוויזיוני. לדוגמה:

יש סרטונים נוספים וכתבות ברוח דומה באתר ממנו אלו נלקחו – The Invisible Gorilla.

מילות סיום

אנחנו שוב מזמינים אתכם לחשוב על האשליות ועיוותי התפיסה שהוצגו כאן לא כעל בידור משעשע לרגע, אלא כתמרור אזהרה לכך שהעולם יכול להיות שונה מאוד מאיך שאנחנו תופסים אותו, ושעלינו להיות זהירים לפני שאנחנו חורצים דין, מגבשים דעה, או מגיבים כלאחר יד בנושא מסויים.

הצלבת מקורות, סינון זהיר של מידע, חשיבה ביקורתית ובחינה עצמית הם הדרך לשפר את תפיסת העולם שלכם, ולוודא שאתם לא רק בטוחים, אלא גם צודקים. לפחות לרוב. זה לא תהליך שמפסיק מתישהו – אין בחינה שאחריה תהיו מוגנים מהתופעות האלו. ברגע שתחשבו שתפסתם את הקטע, ברגע שתחפשו רק את הגורילה שבחדר, מיידית תפספסו כל דבר חדש ומרתק שעלול להופיע. זה נכון שבעתיים בנוגע להנחות היסוד הברורות ביותר שלנו, כפי שהסרט הבא מדגים. קפצו לזמן 2:50 לתחילת הקטע המדבר על הנחות יסוד:

(הסרט הוא חלק מפרוייקט ManPollo שעוסק בהתחממות גלובאלית, אבל בדרך עובר באופן מעולה על עקרונות בסיסיים במדע, איך לנהל דיון, איך לבנות טיעון לוגי, וכיצד לחשוב ביקורתית ומדעית. מומלץ בחום).