ספק סביר #107 – מחקרים רשלנים, דחיית סוף העולם, ומבוא לחקר תודעה
ספק סביר – תוכנית #107 – הוקלטה ב-19/05/2012
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
פירוט התוכנית:
00:00 – הקדמה
01:45 – התגלה לוח שנה חדש של בני המאיה
1. סקירת הממצא, וכאן.
3. עסקנו בנושא בתוכנית 14.
4. קצת על ה-Track Record של התחזיות הפופולאריות לסוף העולם עד כה.
08:45 – "מחקר" מוצא קשר בין שם הילד, להפרעות קשב וריכוז
יתכן שטעיתי בשם הירחון. כאשר המחקר יתפרסם אעדכן את המידע והתוכנית
20:05 – מבוא למחקר תודעה – חלק א'
1. הערך המורחב על תודעה ממילון הפילוסופיה של סטנפורד.
3. על "הבעיה הקשה של התודעה" מויקיפדיה.
51:35 – איפה טעינו ופינת ההמלצה
1. The ardent atheist. ושווה להזכיר שוב את ההבהרה של ערן בנושא האתאיזם.
1:00:20 – ספק סביר
1. תמנוני יכולים לעוף לזמן קצר.
2. תינוקות יותר דומים לאביהם בגיל צעיר מאוד.
3. גזר מספק יותר בטא-קרוטן ואנטי-אוקסידנטים לאחר הרתחה.
ב-29.5 – אעביר הרצאה בספקנים בפאב – מודיעין.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
-
-
#4 נכתב על ידי שי לפני 12 שנים
-
#5 נכתב על ידי shlomix לפני 12 שנים
תנובה אולי עזרו למתג את שבועות כחג החלב אבל זהו מנהג עתיק. תקרא כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA#.D7.90.D7.9B.D7.99.D7.9C.D7.AA_.D7.9E.D7.90.D7.9B.D7.9C.D7.99_.D7.97.D7.9C.D7.91
-
-
מסתבר שהארטלנד פירסמו את המודעה דווקא על היונאבומבר בגלל הדעות הירוקות שלו:
http://cyber.eserver.org/unabom.txt
המניפסטו שלו כתוב בצורה די מעיקה אבל בטח יש תקצירים.
התוכן מעיד על אדם די אינטיליגנטי, כמה חבל שהוא היה פסיכופת שרצה לראות ראשים מתעופפים…
בלי שום קשר, הוא קלע לכמה דברים די בול, במיוחד לתעשייה שנקראת מדע.
ובחזרה להארטלנד, הם אומרים שזה היה בכוונה פרובוקטיבי וזה היה תרגיל ביחסי ציבור ולא טיעון מדעי כלשהוא.
לטענתם, בזכות הקמפיין (כולה שלט ב 200$) 37 מיליון אמריקנים כעת יודעים שהדיון על ההתחממות הגלובאלית לא סגור. האם זה על הסיבה להתחממות או על ההתחממות עצמה, את זה לא הבנתי…(או שהם עמומים בכוונה). -
#7 נכתב על ידי shlomix לפני 12 שנים
האייטם על תינוקות שדומים לאבותיהם זאת דוגמא קלאסית לבעיה של פסיכולוגיה אבולוציונית. רואים תופעה ואז נותנים לה הסבר אבולציוני שנשמע מעולה, אבל אם במחקרי המשך מתגלה שהתופעה לא באמת קיימת זה אומר שאפשר היה להסביר כל ממצא. לי אגב זה חידש שהתופעה לא קיימת – שמעתי על המחקר המקורי וזה התיישב לי יופי עם ההגיון (כולנו אוהבים לחשוב שאנחנו מבינים איך התנהגו ציידים-לקטים ומה היו המניעים שלהם – למרות שאין לנו מושג ירוק).
אין לי טענות לפסיכולוגים שמספקים את ההסברים, פשוט בתחום הזה יש קושי מתודולוגי לבצע ניבוי ולסגור מעגל על תיאוריות כפי שנדרש בתהליך מדעי (ניבוי->ניסוי->אישוש/הפרכה). אני לומד מה שצריך להתייחס בספקנות יתרה להסברים שמקורם בפסיכולוגיה אבולציונית. -
חסר לי חומר מבוא על צ'אלמרס ועל מה שהוא אומר, שזה משהו שצריך לתת אם מזכירים את צ'אלמרס בשמו. אני חייב לומר שלמרות שאני מהמחנה של דנט ולא של צ'אלמרס שמעתי את צ'אלמרס לפני כמה חודשים באוני' ת"א ולא הצגתם נכון את מה שהוא אומר. לצ'אלמרס יש פרוגרמה למדעי התודעה והוא כן חושב שאפשר לחקור את התודעה מדעית. הוא פשוט חושב (ולעניות דעתי טועה בכך) שצריך לתת לאיזושהו אלמנט חדש שקשור ספציפית לתודעה (אולי אפשר לקרוא לו "תודעון") תפקיד בחקר התודעה. במובן הזה מה שהוא אומר מאוד מרחיק לכת. הוא למעשה מציע למצוא חוק טבע חדש בשביל התודעה.
התפיסה האחרת חושבת שיש למה שצ'אלמרס אומר דמיון לויטליזם של לפני מאה שנים בערך. מה שאומרים מהכיוון הזה הוא שהתודעה היא תופעה נצפית ושיש להסביר אותה במונחי פעולת המוח בלבד. יש פה מאבק של אינטואיציות בעצם. כאשר צד אחד לא מוכן להתנתק מהיחודיות של החוויה האישית, והצד השני חושב שבמדע מסבירים דברים במונחים של תופעות פשוטות יותר וככה צריך לעבוד. זה ויכוח בפילוסופיה של המדע (או בפילוסופיה בכלל לטענת חלק מהמשתתפים) ולא במדע. אני חושב שהבנת התודעה צריכה להיות באחריותם של מדעני העצב ושצריך לנתח את התודעה ע"י חלוקתה לחלקים לא מודעים במוח.
-
1. אוקיי, אחפש לך מבוא…… אבל רק עם חלק 2 מתגובתי לא יספק אותך.
2. ראשית אומר שאין שום סיבה שתקבל חלק זה מכיוון שכתבתי את כולו מהראש. פשוט אין לי כח.
אז קרא ונראה מה יהיה:
צ'אלמרס אכן מאמין שאפשר לחקור את התודעה אך בנוסף הוא מייצג הרבה מהגישות שהיצגתי. הוא יכול לטעון שאינו "דואליסט קלאסי" אך ניסיונותיו להסביר זאת מסתכמים בניתנת שם שונה לאותה תופעה הנובעת מדחיית פיזיקאליזם וההנחה, שהבעיה הקשה של תודעה אינה פתירה בדרך הנוכחית. ואתקן אותך בנקודה זו "הוא למעשה מציע למצוא חוק טבע חדש בשביל התודעה". חוק טבע חדש עדיין הינו חלק מהטבע ובהיותו כזה הינו חוק פיזיקאלי. צ'אלמרס, כאמור, מבקש לבטל או להוסיף התייחסויות פיזיקאליות לתודעה (special pleading) ומה שהוא בעצם מציע, באופן ערמומי ביותר, זה לשנות את התפיסה כלפי מדע כך שתוכל להכיל את האחר.
השפה והסגנון אולי יותר מוצלחים אך אין זה שונה מהתלונות המושמעות כלפי המדע מפי חוקרי ESP.
לגבי הפרוגרמה שלו, אני מוצא שהיא מסתכמת בסופו של עניין בלעשות את מה שניורולוגים ופסיכולוגים עושים כבר לפחות עשור. אני גם שמעתי אותו באונ' ת"א ולא הצלחתי להבין: א. היכן נמצאת הבעיה בשיטות המחקר הנוכחיות? ו-ב. אם אכן ישנה בעיה מהו תחליף או תוסף ראוי? הוא טען שיציג מסגרת עבודה אך כל שראיתי ושמעתי הסתכם בניפנופי ידיים הנועדו להכניס אינטואיציה ורוחניות מתחת לאף המדע וללא סיבה מוצדקת.
זו באמת היתה אחת ההרצאות המאכזבות שיצא לי להיווכח בהם(אחרי שלי).
אם כי הוא עושה רושם של איש נחמד ומגניב.
ובנוסף… אתה גבר גבר. נכון שאתה לא צריך מבוא?!-
אני לא עומד להגן על העמדה של צ'אלמרס מאחר ואני לא מסכים איתו. אני פשוט חושב שהיה ראוי לפחות לתת הצגה של הנקודה שהוא מגיע ממנה. אני חושב שהוא טועה כי בסופו של יום הוא כן מדבר על סוג של דואליזם וזה מיותר. אבל זה דואליזם אחר מהדואליזם של האדם ברחוב. זה דואליזם מעוקר מכל הקסם של הדואליזם. בלי אלים, בלי המשכות הנפש, ואפילו בלי תודעה בחלקיקי התודעה. זה דואליזם זומבי. לא מת ולא חי.
-
-
אני מסכים שראוי שיהיה איזה לינק לצ'אלמרס עם היזכרנו אותו כמייצג של משהו. ואני לא חשבתי שאתה מגן עליו או שאתה מעוניין להגן עליו. פשוט ניסיתי להבהיר למה עמדתו אינה באמת שונה מזו של כל דואליסט אחר. על הנקודה הזו חזרת פעמיים ואליה עיקר התייחסותי.
קישורים(ירון תכניס אותם בבקשה לפוסט):
צ'אלמרס במילים שלו בהתייחסות לביקורת של סירל:
http://www.nybooks.com/articles/archives/1997/may/15/consciousness-and-the-philosophers-an-exchange/?pagination=false
שתי ביקורות נוסופות:
http://rationallyspeaking.blogspot.co.il/2008/07/zombification-of-philosophy-of-mind.html
http://philosophyandpsychology.com/?p=1055 -
#14 נכתב על ידי דניאל לפני 12 שנים
1. לגבי המחקר על הקשר כביכול בין השם להפרעת קשב – ליאורה טענה שזה פורסם באתר של לאומית. אני מניח שהיא התכוונה ל"כללית" כיון שהמחקר נערך ע"י אנשים מטעמה (ד"ר איריס מנור) ושנית העליתי את הלינק מהאתר של הכללית לדף הפייסבוק שלכם כך שיש סיכוי שעליתם עליו משם.
2. אני לא לשונאי ולא מתיימר להיות אבל אתם ממש לא מקפידים על זכר ונקבה במספרים וטועים באופן גורף ומתמיד בכך. זה יישמע הרבה יותר טוב אם תשימו לב לעניין הזה.
ובעוד עניין לשונאי שאתם חוזרים עליו מספר פעמים (בעיקר ברק) הוא השימוש במונח "גודל" בהקשר של צמיחה. ובכן, המינוח הנכון הוא "גדל" ולא "גודל" שפירושו לשזור או לקלוע.
להלן הסימוכין:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/07071102.aspx-
#15 נכתב על ידי shlomix לפני 12 שנים
-
#16 נכתב על ידי דניאל לפני 12 שנים
אתה צודק, זה לא מדוייק להגיד שהם טועים באופן גורף, התכוונתי לומר שהם משתמשים באותה השייכות באופן קבוע, בדרך כלל ספירה המתאימה לנקבה עבור זכר (שתי אנשים, ארבע משפטים, וכו).
לגבי זה שזה לא עוזר –
א. נתתי את ההערה, ירצו יאמצו, ירצו יתעלמו. אבל צריך להעיר לדעתי.
ב. זה לא אותו הדבר כשמקיימים דו שיח פרטי בין אנשים לעומת דיבור לקבוצה גדולה של אנשים, במיוחד עבור אלו שגם אח"כ מעבירים הרצאות לאחרים.
-
-
-
מצאתי ספר חדש ומעניין שנכתב בידי ד. ניצן שנקרא שעשועים של מודעות (https://www.facebook.com/GamesOfAwareness). עד עמ' 2 כתוב טוב ומעניין.
-
- רישום לרסס תגובות
- ספק סביר – תוכנית #168 – גראס וסכיזופרניה
- ספק סביר – תוכנית #167 – ההיסטוריה של טיפולי המרה
- ספק סביר – תוכנית 165 – שחזורי פסיכולוגיה
- ספק סביר – תוכנית #164 – טיפול בשתן
- ספק סביר #162 – זיכרון ומריחואנה
- ספק סביר #161 – רצח בבנגלדש, מכות באוסטרליה, וכיף בכללי
- ספק סביר #160 – האם קאנביס ממכר, והאם משהו בכלל ממכר?
- ספק סביר – תוכנית #159 – נהיגה עם מריחואנה וחוקן אקונומיקה לאוטיזם
- ספק סביר – תוכנית בונוס #15 – Fucking monkeys
- ספק סביר #156 – חוואים מתאבדים ודולפינים אונסים
פרק נהדר! מאוד מאוד נהניתי מהניתוח של המחקר על שמות והפרעות קשב וריכוז על שלל ההסתפקויות מה מקור המתאם. אני מאמין שיש קשר סיבתי כלשהו בין השם לבין הפרעת הקשב והריכוז – רק שהוא יהיה חלוש מאוד ויהיה בגלל השפעות תרבותיות וכן בגלל שכפי שליאורה ציינה הורים שלוקים בעצמם בהפרעת קשב וריכוז ייתכן שיבחרו שמות שונים מאלה שאין להם הפרעת קשב וריכוז. בכל אופן, המתאם הזה מזמין מחקרים נוספים.
לגבי Psychotherapy, נראה לי שזהו פשוט עניין של הגייה, יש כנראה שהוגים את ה-p בהתחלה (למשל אצלנו) וכאלה שלא (למשל אוסטרלים).
לגבי המחקר על התודעה, קודם יפה שאתם מעזים לשלוח ידכם בבעיה המסקרנת מכל. אכן הבעיה העיקרית היא שאנחנו מנסים לחקור תופעה בעזרת התופעה עצמה וזה מראש (גיחי גיחי) בעייתי.
לגבי הגדרת תודעה, לי יש הגדרה פשוטה (ששווא לקרוא אותה!). בכל רגע נתון אנחנו חשים שאנחנו חושבים רק מחשבה אחת (ולא משנה לי כרגע אם זה התחושה באמת נכונה או לא). ייתכן שהמחשבה היא על מידע מהעולם החיצוני וזה סתם מצב של תודעה לעומת תודעה עצמית – שהיא מחשבה על המחשבות עצמן, על מידע מהעולם הפנימי (וכאן סתם שמתי סוגריים כדי לראות אם אתם באמת קוראים אותן או לא). לכן לכל ייצור בעל מערכת לייצוג מידע חיצוני יכולה להיות מודעות ולמורכבים שבהם אפילו מודעות עצמית.
מחכה לשמוע מה עוד תספרו לנו על התודעה ומעניין יהיה אם תדברו גם על השפעות של מדיטציה וכדומה על התודעה.