תמיד לשאול
ספק סביר #6 – חדשות מדע וספקנות, טעויות לוגיות ומדע בשירות החוק
ספק סביר – תוכנית #6 – הוקלטה ב-17/04/2010
משתתפים: ירון אסא, אביב אור, ברק ניצן, ליאורה לוי ואיתמר וויסברג (תודה רבה לאיתמר שהקדיש לנו מזמנו למרות שנקרא הביתה באמצע התוכנית. לצערנו ערן לא יכל להשתתף).
האזנה באתר:
הורדה למחשב: לחצו כאן.
דיסקליימר
הפודקאסט הוקלט תחת האנגאובר כבד, ולכן הוא מבודח מהרגיל. מקווים שתהנו.
פירוט התוכנית:
00:00: הקדמה
01:40 – חדשות המדע – רכיבים פלסטיים בתאים סולריים.
1. סקירה בידען.
2. התקדמות משמעותית בייצור לוחות סולריים מבוססי גפרן.
5:00 – חדשות המדע – אישוש נוסף לתורת היחסות הכללית.
1. סקירת המחקרים האחרונים.
2. הרצאה בטד על החומר האפל והאנרגיה האפלה.
4. הסברים חלופיים מ-XKCD למשיכה הגרביטציונית (בדיחת Your Mama המדעית ביותר אי פעם).
10:10 – עדכון בתביעת הכירופרקטים נגד סיימון סינג
1. ארגון הכירופרקטים הבריטי מושך את התביעה שהגיש נגד סיימון סינג.
11:30 – דיונים, טעות וטעויות לוגיות.
1. רשימת הטעויות הלוגיות מ-Rational Wiki, ובעברית מויקיפדיה.
2. דוגמה לשימוש בלוגיקה פורמאלית ולא פורמאלית לפסילת טיעונים ועובדות – ספציפית בנושא אלוהות.
21:10 – מדע בשירות החוק
1. זיוף ראיות DNA על ידי צוות מדענים ישראלי.
2. חדשות מדע מתחום הפורנזיקה.
3. פריצת דרך בתחום מידול וניתוח DNA מאפשרת לבנות קלסתרון של חשודים מראיות DNA שנמצאו.
4. על חוסר ההבנה הסטטיסטית של מערכת המשפט, וההשלכות על נאשמים וחפים מפשע.
5. סקירה טובה של הבעיות בראיות DNA.
6. הסבר טכני – איך מתבצעות בדיקות השוואת DNA.
7. מערכת לחיזוי פשיעה עתידית של עבריינים. We shit you not.
39:30 – איפה טעינו
1. מעבר לאמור בתוכנית, שכחנו שאריאל נתן סימוכין ותיקן אותנו בנושא המחקר שבדק את הקשר בין תאורה מלאכותית לסרטן הערמונית.
2. פודקאסט אוסטרלי למדע וספקנות בהובלת ערן שגב – Skeptic Zone.
42:00 – אמת או ספק סביר
1. אדיסון המציא את נורת החשמל – שקר (הוא רק שיפר)
2. איינשטיין נכשל במתמטיקה בתיכון – שקר (המיתוס ככהנ"א התחיל עקב שינוי שיטת הניקוד בבתי הספר)
3. קורט גדל סיכן את שימוע האזרחות שלו ע"מ לחשוף בעיה לוגית בחוקת ארה"ב (אמת – ה-PDF בסוף העמוד).
4. טיכו ברהה מת עקב התאפקות ללא ללכת לשירותים מפאת נימוס (שקר – ניתוח השיער שלו מראה שהוא ככל הנראה מת מהרעלת כספית).
ערן השתתף לאחר הקלטת התוכנית – גם הוא שיער שהמיתוס הנכון הוא אודות מותו של טיכו ברהה, וגם הוא טעה.
הרחבות נוספות:
1. למעוניינים – ספר המסביר את המשפטים המדהימים של גדל באופן סיפורי ולא מתמטי (כל-כך טוב שמומלץ גם למתמטיקאים וגם לקוראי מדע פופולארי).
2. הסבר מצויין, אם כי מצריך אוריינטציה מתמטית, למשפטי השלמות של גדל. עדכון: פירוק נהדר של שימוש לא נכון במשפטי גדל ע"מ להוכיח את קיומו של אלוהים (לא פחות)
3. הדמוקרטיה היחידה בעלת עקביות לוגית היא דיקטטורה (אזהרה – זה מסתתר בתוך הרצאה ארוכה על שיטות הצבעה).
54:00 אירועים קרובים בישראל
1. קשורים ברשת – ה-21 באפריל.
2. TedxTel-Aviv – ה-26 באפריל.
חלקי השירים שהושמעו:
1. This stuff is far – שיר הנושא לפודקאסט החברתי 365 ימים של אסטרונומיה, בביצוע ג'ורג' הראב.
* השימוש בשירים נעשה תוך שמירה על כללי זכויות יוצרים.
להורדות אוטומטיות של פרקים חדשים – ביצוע מנוי לספק סביר
לבעלי iTunes: לפודאקסט הרגיל, ולגרסת ה-Enhanced.
לנגנים אחרים: לפודאקסט הרגיל, ולגרסת ה-Enhanced.
-
-
-
#4 נכתב על ידי ירון אסא לפני 14 שנים
-
-
-
אורי רדלר בעל האתר "האונה השמאלית" מכיל בין היתר אוסף של כשלים לוגיים.
http://www.haoona.com/encarticles_archive.asp -
-
#17 נכתב על ידי ירון אסא לפני 14 שנים
נחלק את התשובה לשניים:
1. בהקשר הסציפי הזה – לרוב אני חושש מפסיכולוגיה אבולוציונית – פעמים רבות היא מסתכמת בנפנופי ידיים, והסבר סיפורי שסובייקטיבית מושך אותנו. פה זה לא המקרה. נראה שגם יש קווי ראיות סטטיסטיים מצטלבים שתומכים בהנחת היסוד, והעובדה ששורשים להתנהגות הזו קיימים גם בחיות בעלות פסיכולוגיה פרימיטיבית בהרבה, תומכת גם היא בהנחת היסוד.
אני לא עקבתי לחלוטין אחרי כל המחקרים והסדר הכרונולוגי, כך שאני לא יודע אם קודם אותרו התבניות ואז נוצר ההסבר או ההיפך. אבל ההמלצה כמובן היא לגזור כעת תחזיות (רצוי נוגדות איטואיציה) ולבדוק בסטטיסטיקה המתועדת האם הדברים מתקיימים.2. בנוגע לעצם העיסוק בנושא – אני בעד חופש מחקרי מוחלט (כאשר מדובר במחקר אקדמאי סטטיסטי שאינך יכול להזיק בו לאף אחד באופן פיסי). אם הראיות מובילות לכיוון מסויים – בואו נחקור אותו, גם אם הוא מנפץ פרדיגמות שביססנו עליהן את הזהות העצמית שלנו. אני חושב שטאבואים בנושאים כאלו מזיקים בפועל, וכל מי שטוען ששווה להקריב את האמת כמנוע לשינוי מצב בעייתי (לדוגמה – להגיד שאונס הוא אמצעי דיכוי פטריאכלי ע"מ לקדם את התנועה הפמיניסטי) מקריב בטווח הארוך גם את קידום המטרה, וגם את העזרה לסובלים מהמצב (לדוגמה, הוא מונע גזירת טקטיקות הרתעה וענישה שעשויות להפחית ממימדי התופעה הנתעבת של אונס).
-
#18 נכתב על ידי ירון אסא לפני 14 שנים
אני רק רוצה לחדד שלא התעמקתי, קראתי את שלל המקורות, ועקבתי בדקדקנות אחרי כל טענה והנחה במאמר או במאמרים שמפנים אליו.
יש חלקים במאמר שיכולים להתאים להרבה הסברים חלופיים, ויש חלקים שנראים לי חלשים מתודולוגית.
אבל בניגוד להרבה הסברים דומים בנושאים דומים, מגוון זויות הניתוח, כולל הסטטיסטיקות בולט ושכנע (לפחות אותי) שזה הסבר סביר, שיש לחקור אותו באופן עמוק ועצמאי יותר.-
אם להודות על האמת, חשבתי שגיל גירנגרוז יכול להיות מרואיין מצויין לתוכנית. בניגוד למיסטיקה, הומיאופטיה ושלל מוזרויות, כאן הספקנות המדעית (וגיל הוא אחד המייצגים הרהוטים שלה), באה נגד גורמים באקדמיה עצמה. נדמה לי שקל לשלם את מחיר הספקנות כשמדובר בבריאתנות, או רוחות רפאים. אבל נגד תרבות הפוליטיקלי קורקט – קצת יותר קשה.
-
-
-
-
הערה קצרה בקשר לסטאטיסטיקה באסיינית (ולא שאני מומחה גדול לנושא – אשמח אם מישהו יותר מבין יגיב גם כן):
– התוצר המקובל לבדיקת DNA או בדיקת טביעת אצבע היא "התוצאה מראה שהדגימה מתאימה לאדם בדיוק של כך וכך", והטעות הנפוצה היא לפרש את זה כ"יש רק סיכוי של אחד למליון (נגיד) שפלוני לא ביצע את המעשה". אבל מה שהתוצאה הזאת מספרת לנו באמת היא ש"יש סיכוי של אחד למיליון שהדגימה מתאימה לכל אדם אחר בנוסף לפלוני".
הווה אומר – בהנתן דגימה שמתאימה לפלוני בדיוק של אחד למיליון, ואם יש 7 מיליון אנשים במדינת ישראל (שבו נגיד שלכולם גישה זהה לזירת הפשע) הרי שסביר שימצאו 7 אנשים שיתאימו לדגימה הזאת.ההרשעה של אדם פלוני בפשע צריכה במצב כזה להסתמך על כך שעדויות נוספות מראות שהיא לפלוני גישה לזירת הפשע בסבירות הרבה יותר גבוהה מלשישה אנשים אקראיים נוספים בישראל. אם לדוגמא (כמו במקרה מדובר באנגליה שבו השופט עשה טעות דומה) יש לפלוני אליבי לשעת הפשע הרי שלא ניתן להראות מעל לכל ספק סביר שהוא פשע ולא אחד משישה האנשים האקראיים האחרים.
-
#22 נכתב על ידי ירון אסא לפני 14 שנים
מה שאתה מתאר הוא נכון בלי קשר לסטטיסטיקה באסיינית, אלא נכון לסטטיסטיקה באופן כללי – הסיכוי של אירוע מסויים, הוא לא הסיכוי של כלל הסיפור, אלא יש מכפלות בין העדויות השונות וכו'.
ספציפית סטטיסטיקה באסיינית היא מניפולציה בין ההסתברות של התיאוריה לפני הראיות, ביחד עם ההסתברות של הראיות ע"פ התיאוריה, וביחס להסתברות של הראיות כלשעצמן, ולהסתברות הקודמת של התיאוריה.
ממערכת מורכבת יחסית של היחסים האלו, אפשר להגיע למסקנות יפות בנוגע לכמה ראיה חדשה משפיעה על התיאוריה שלנו (זאת דרך מצויינת להפטר מאפקט השוק הפסיכולוגי של ראיות, ולהשאר עם ההשפעה שלהן על תיק הראיות ותיאוריית הפשע עצמה).
-
-
#23 נכתב על ידי shlomix לפני 13 שנים
הייתה תוכנית סבבה. כמה תוספות:
* נראה לי ששכחתם להזכיר את מלכת ה-logical falacies והיא argument from ignorance.
* שמחתי לשמוע שאיינשטיין לא היה גרוע במתטמטיקה. אף פעם לא התיישבה לי ה"עובדה" הזו בהגיון. לפי ויקיפדיה הוא לא היה מוצלח במקצועות ההומניים ובראשם לטינית. מכאן כנראה הקפיצה הלוגית השגויה שעשו אנשים.
* לגבי טיכו ברהה – אני קורא עכשיו ספר בשם "ההיסטוריה של המדע" ויש שם סקירה ארוכה מאוד על האיש הזה. בספר נטען שהוא היה דווקא בנאדם יהיר וחצוף למדי ולכן הסיפור עם הנימוסים שהובילו למותו נשמע לי מופרך. אם כבר ההפך – הוא נכנס פעם לדואל בלתי מתוכנן עם מישהו שהוא התווכח איתו במסבאה ערב קודם לכן וכתוצאה מכך הוא איבד חתיכה מאפו (למשך כל חיו הוא היה מורח משחה על אפו במקום החסר). לגבי נסיכים, מסופר שלאחר שהוא רב עם הפטרון שלו, נסיך גרמני כלשהו, ועזב את מצפה הכוכבים שנבנה עבורו הוא התחרט וניסה להתפייס. הוא כתב לא מכתב שבו ציין שאם הוא יקבל בקשה לחזור ולהיות האסטרונום המלכותי אז יהיה לו קשה לסרב (משהו כזה). הנסיך כמובן כעס שהוא פונה אליו בשפה כזו וחושב שיש לו אפשרות לסרב. הפיוס לא הושג. -
- רישום לרסס תגובות
הקטעי מוזיקה שבמעברים הם חלק משיר או מנגינה שאתם המצאתם, אם זה שיר אני אשמח לדעת את שמו.